הטיול של נועה באי סאו מיגל – יום 1 – השגחה עליונה

כשנודע לי שמתארגן טיול אתגרי לאיים האזוריים החלטתי להצטרף אליו. עניינתי בנושא את חברתי עדנה שאותה הכרתי לפני שנה בטיול לנורבגיה ונרשמנו.

הסתבר שמדובר בטיול הכנה שמונה 6 אנשים לאי סאו מיגל, כך שהוא מתווה את המסלול לטיולים עתידיים. מבחינתי זה היה עוד יותר טוב. ככה אוכל להרגיש את ההרפתקנות והראשוניות כמו אלו שגילו את האיים במאה ה-15.

אבל כאן העניינים הסתבכו. מכיוון שהטיסה לחניית הביניים בליסבון יצאה ב-5 בבוקר הייתי צריכה להיות בנתב"ג ב-2 בלילה.

השארתי את האוטו אצל אמא והזמנתי מונית לחצות כדי שאמא ואני נוכל קצת לישון. לא לקחתי בחשבון שאצל אמא עבד שיפוצניק עד השקיעה, עשה רעש ולא ממש נתן לי ליהנות מקצת מנוחה לפני האתגר שמצפה לי. נו מילא.

אבל מכאן הכל השתפר

ארוחת הבוקר הכשרה שהזמנתי לטיסה הייתה טעימה להפליא (חביתת פטריות איכותית משתי ביצים). כשהבנתי שהארוחות שקיבלו חבריי למושב (ארוחה צמחונית ורגילה) הוחזרו כלעומת שבאו הבנתי שזכיתי ובגדול.

אני קיבלתי מושב ליד הכנף ויציאת החירום ובתור חובבת הסדרה "תעופה בחקירה" הרגשתי בטוחה. לפי כל מומחי התעופה זה המקום הכי טוב להיות בו בזמן התרסקות. הבנתי ששפר עלי מזלי.

וגולת הכותרת שגרמה לי להבין שאני במקום ובזמן הנכון – בחוברת הפרסומת של חברת התעופה הפורטוגלית הלאומית הייתה כתבה על האי פיקו, אחד מתשעת האיים שמרכיבים את הארכיפלג של האיים האזוריים. מכל המקומות בעולם הם בחרו אותו וכנראה הייתה להם סיבה טובה.

סימנים משמיים

מי שאסף אותנו מהטרמינל בפונטה דלגדה הוא נועם – ישראלי שגר בסאו מיגל כשנה וחצי עם אשתו דלית וישמש כנהג, מתורגמן ומאסף שלנו במהלך השבוע.

הם ארגנו לנו פיקניק על הדרך של פירות, יין וגבינות מ-3 סוגים : גבינת עיזים מסאו מיגל ו-2 גבינות מחלב בקר מהאיים פאיאל ופיקו. הכל תוצרת מקומית וטעים להפליא. קבלת הפנים הכי חמה ואוהבת שיכולנו לבקש.

כשהגענו למלון Pestana Bahia Praia פקידת הקבלה התנצלה שלא קיבלנו חדרים עם נוף לים. במקום זה הם החליטו לפצות אותנו ולתת לנו את הסוויטות. הרגשתי כמו מלכה. סוויטה בגודל 50 מ"ר עם מרפסת, בידה ואמבטיה שמתאימה לקיסרים רומיים. וכן, יש נוף לים.

אנחנו לא לבד

אחרי התארגנות מהירה ו-25 דקות נסיעה הגענו לפארק הלאומי פורנאש – פארק שהוקם מסביב למכתש געשי שהתמלא עם השנים במי גשמים והפך לאגם. זהו אחד משלושת מכתשי הרי הגעש הכבויים (השניים האחרים הם לגונת האש ו-Sete Cidades) שבסאו מיגל.

במהלך ההליכה בפארק ראינו כנסייה מהמאה ה-19 (כנסיית Capela de Nossa Senhora das Vitórias בפארק פורנאש אם אתם חייבים לדעת) שנבנתה ע"י תושב המקום כתודה על הצלת אשתו ממחלה.

גם עץ האראוקריה השני בגודלו ובעתיקותו בעולם נמצא כאן. מסתבר שאלוהים משגיח פה גם על אחרים ולא רק עלינו. למרות זאת לא המשכנו בשביל המסומן (PRC6SMI) והעדפנו את הטנדר שנועם שכר עבורנו.

במרחק 10 דקות נסיעה מהפארק נמצאים מעיינות חמים (Poça da Dona Beija) שנקראים גם מעיין הנעורים או בריכות גן העדן. מסתבר שהר הגעש אמנם כבוי אבל עדיין מוציא אדים.

מגבות רזרביות קיבלנו מהמלון כחלק מהשירות שהוא מעניק לאורחיו. הם יודעים שהמגבות חוזרות מוכתמות מהברזל שנמצא במעיינות ומעדיפים לשלוט במתרחש ובעיקר באופי הכביסה.

יש לי מה לאכול!!!

אני לא נכנסתי למים החמים כי ירד גשם והייתי קצת עייפה מהטיסה ומההליכה, אבל ארוחת הערב במלון עוררה אותי לגמרי. לפני הטיול פחדתי שלא יהיה לי מה לאכול ושהמזון יכלול בעיקר חזיר ופירות ים. למזלי התבדיתי.

הארוחה כללה שפע של מאכלים מקומיים טעימים להפליא בעיקר פירות וירקות כמו אננס, קיווי ובטטה שגדלים בצורה אורגנית לחלוטין.

על הבשר הבקר המקומי ויתרתי למרות שהוא נחשב למעדן ולהכי טעים באירופה. למה? כי היו הרבה מנות של דגים שאני אוהבת. ואם זאת לא השגחה עליונה – אני לא יודעת השגחה עליונה מהי.

טיפ לסיום

כדאי שתזמינו טיסת המשך לאיים האזוריים באותה חברת תעופה שבה אתם טסים לחניית הביניים (כאן אפשר לעשות את זה בקלות). ככה המזוודות יחכו לכם ביעד ולא תצטרכו לאסוף אותם ולבזבז זמן יקר בקונקשן.

כשלוקחים בחשבון שאיבוד מזוודות הוא עניין נפוץ במיוחד בטיסות המשך המשמעות אחת, אתם תגיעו ליעד שלכם עם המזוודות ובלי כאבי ראש. כבר התחלה טובה 🙂

• ← יום 1 – השגחה עליונה
• יום 2 – האדמה הטובה
• יום 3 – הכל זורם
• יום 4 – אל תספרו לאמא
• יום 5 – חזרה לשורשים
• יום 6 – מגן עדן לגיהנום ובחזרה
• יום 7 – Lunch Box כמשל