יחד עם האי סאן מיגל, סנטה מריה יוצרת את הקבוצה המזרחית של ארכיפלג האיים האזוריים. שני האיים מרוחקים רק 81 קילומטר אחד מהשני. ההר פיקו אלטו, הנקודה הגבוהה ביותר בסנטה מריה, מגיע לגובה של 587 מטרים מעל פני הים.
אורכו של האי סנטה מריה הוא 16.6 ק"מ ו-9.1 קילומטר רוחב מרבי. שטחו הכולל 97 קמ"ר ועליו יש 5552 תושבים (נכון ל-2011).
מתכננים כעת את החופשה שלכם?
הנה האטרקציות והפעילויות המובילות השנה באזוריים. הן מבחינת מחיר והן מבחינת החוויה
- צפייה בלווייתנים וסיור מודרך באיים האזוריים
- פונטה דלגדה: שייט צפייה בלווייתנים ודולפינים
- האי סאו מיגל: טיול יום מודרך ברחבי האי עם ארוחת צהריים
- האי סאו מיגל: חצי יום שייט צפייה בלווייתנים
- האי סאו מיגל: שחייה עם דולפינים
- האי פיקו: צפייה מודרכת בלוויתנים מסירה עם ביולוג ימי
- האי פיקו: צפייה בלוויתנים ודולפינים מסירת זודיאק
- איזור פורנאש: חוויה לילית עם מעיינות חמים וארוחת ערב
- האי טרסיירה: צפייה בלווייתנים ודולפינים בסירה עם תחתית זכוכית
ההיסטוריה של סנטה מריה
יש כאלה שאומרים שדייגו דה סילבס היה הפורטוגלי הראשון שבא במגע עם האי הזה, כנראה ב-1427. אחרים מגנים על שמו של גונזאלו וולחו קברל, נווט ונזיר קתולי כאדם הראשון שראה את האי הזה בשנת 1431. מה שבטוח הוא שסנטה מריה הייתה הנקודה הראשונה בארכיפלג האיים האזוריים אותה פגשו המתיישבים הראשונים. קפטן גונזאלו וולחו וקבוצה של מתיישבים עגנו עם הסירות שלהם בפראייה דוס לובוס והתמקמו שם. הגעתן של משפחות חדשות מיבשת פורטוגל, בעיקר מהערים אַלְגָארְבֶה ואלנטגו, תרמה במידה רבה לפיתוח האי. עיקר הכלכלה המקומית התבססה על צמחים שמהם הפיקו צבע כחול לטקסטיל, ייצור של חיטה, מזון וחמר לייצור של אריחי קרמיקה.
בשנת 1493, הספינות של כריסטופר קולומבוס הגיעו לסנטה מריה, בדרכם חזרה מהמסע הראשון שלהם לגילוי אמריקה. במהלך המאות ה -16 וה -17 המתיישבים סבלו רבות מהטרדות בלתי פוסקות של פיראטים מאנגליה, צרפת, טורקיה וערבים מצפון אפריקה שבזזו את האי ללא הפסקה. בשנת 1616 האי נכבש על ידי המורים במשך כמעט שבוע. על פי האגדה חלק מהאוכלוסייה מצא מקלט מהביזה, השריפות, החטיפות והעינויים במערת סנטנה. בשנת 1675, פירטים מורים חזרו והשתלטו על האי עד למפרץ אנג'וס וכשהם עזבו, הם לקחו איתם שבויים שנמכרו אח"כ לעבדות.
המאות ה-18 וה-19 התאפיינו בהתפשטות כרמים, שדות חיטה, תירס, מטעי פרי, תפוחי אדמה ושורשי טארו, וגם של חיות משק ומחלבות. למרות שזו היתה תקופה רגועה יותר, חלק מהאוכלוסייה החליטה להגר משם והאוכלוסיה הצטמצמה. המאה העשרים הביאה איתה התקדמות ודינמיות אחרת בגלל הבנייה של שדה התעופה. עבודות הבנייה החלו בשנת 1944 על ידי אלפי ידיים עובדות מארצות הברית והאיים האזוריים. המקום נחשב למקום אסטרטגי עבור בסיסי חיל הים של הצבא האמריקאי שעסקו בפעילות נגד צוללות במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, לא היה כבר צורך צבאי בשדה התעופה והוא הפך לשדה תעופה אזרחי ועסק בעיקר בקבלת מטוסים שחצו את האוקיינוס האטלנטי. בסוף שנות השישים, עם ייצורם ההמוני של מטוסי הסילון, המטוסים שחוצים את האטלנטי כבר לא נוחתים בסנטה מריה. עם זאת, שדה התעופה שומר על תפקידו כמרכז השליטה הראשי של תנועה האווירית מעל האוקיינוס האטלנטי. כיום, מגזר השירותים הוא הבסיס של הכלכלה באי, ואחריו, חקלאות-חי ודייג.
מלונות מומלצים בסנטה מריה
טבע
האי הצהוב
הכינוי של האי סנטה מריה הוא האי הצהוב שכן הוא ממוקם בדרום-מזרח הארכיפלג, יש לו אקלים חם ויבש יותר עם רמות נמוכות יותר של גשם, שתורמות ליובש של הקרקע והצמחייה שכתוצאה מכך הם בעלי גוון צהבהב. סנטה מריה ידועה גם בתור "האי של השמש".
האי כולל שני אזורים עם מאפיינים שונים לגמרי: אזור שטוח בגובה נמוך במערב בו נמצאים שדה התעופה והעיר וילה דו פורטו ואזור הררי בחלק המזרחי של האי, הכולל צמחייה שופעת יותר (למשל פרחי הורטנזיה בשלל צבעים) ובו ההר פיקו אלטו המציע נוף פנורמי יפה של האי.
האי הראשון שהתגלה והראשון שהתיישב, סנטה מריה, הוא גם האי הראשון שנוצר לפני כ -10 מיליון שנים מקרקעית הים. גילו והעבר הגאולוגי המגוון של האי הם המקור של התכונות הייחודיות הגאולוגיות והנוף שיש לאי להציע.
נוף געשי
אלפי שנים של פעולה עיקשת ונחרצת של בלייה גרמה לשינוי בקרקע ולהופעתן של אדמות חדשות באי סנטה מריה. בין אלה, אדמות החימר של סנטה מריה בולטות עם טווחי צבע שנעים בין אדמדם לכתום בהיר. המראה הצחיח שלהם עוצב בגלל תנאי מזג אוויר אשר שונים מאוד ממה שקיים היום בשאר האיים האזוריים. בריירו דה פנסה (Barreiro da Faneca), הידוע בשם "המדבר האדום" מקסים את המבקרים עם פני השטח הגליים שלו אשר צבעם משתנה בהתאם לשעה ביום.
בפוקו דה פריירה (Poco da Pedreira) צבעו של האי נותר ללא שינוי. במחצבה הישנה, הטבע נתן לאדם יד ואיפשר את הופעתה של בריכה בבסיס אזור הכרייה הישן מה שיצר נוף ייחודי ומעניין.
במפרץ קברסטנטס (Cabrestantes), יש מחשוף קטן של טוף געשי צהבהב. זה המבנה הגיאולוגי העתיק ביותר של סנטה מריה ושל כל הארכיפלג. הייחודיות של הצורות הוולקניות מרשימה במיוחד במפל של ריביירה אל מלאוס, שבו עמוד בזלת שניתק מוצג למבקרים. הקיר הארוך והגבוה של "מקלות לבה" מזכיר גשר ענק ומזמין אותנו להפסקה מהורהרת. בקסקטה יש מפל גבוה הנופל מגובה של 110 מטרים מרשימים.
כאי העתיק ביותר של האיים האזוריים, סנטה מריה מציג בסלעים הוולקניים ובמשקעים את התנודות השונות של פני הים מאז היווצרות האוקיינוס האטלנטי. ניתן לצפות בקמפו אל פדריירה בזרימת בזלת שנוצרה מתחת למאובנים אוקייניים הכוללים מספר רב של יצורים ימיים כגון צדפות, אלמוגים ואצות והם מעידים על המציאות הגיאולוגית של האי מלפני כחמש מיליון שנים .
בכמה מקומות אחרים של האי, סלעי משקע שימרו מאובנים של יצורים ימיים רבים שאכלסו פעם את הים סביב סנטה מריה. שיני כריש, ספוגים, קיפודי ים, מספר סוגים של צדפות ואפילו עצמות של יונקים ימיים הם בין המאובנים שיכולים להיות במרכז הלב ההיסטורי של וילה דו פורטו.
השכרת רכב באי סנטה מריה
קו החוף
קו החוף המשונן של האי עם המפרצים הגבוהים והסלעיים שלו כמו גם המפרצים הרחבים והשקטים הם הזמנה קבועה לגלות את הנסתר שבהם.
בסאו לורנצו יש מפרץ עדין ויפה. ברומיירו יש כרמים שמטפסים במעלה הגבעה, הבתים הלבנים ליד הים וחלקות חקלאיות המחלקות את הטראסות המלאות הם אחת התצוגות הפנורמיות המרתקות ביותר באיים האזוריים.
בחוף פורמוזה, השמש זורחת בעצמה על החול הלבן לצד המדרונות והוא באמת מצדיק את הכינוי שלו כ"חוף המובהק ביותר של האיים האזוריים". חופים פחות תוססים הם החופים הקטנים מלאי החלוקים של פיגאייראל ואיה דה לובוס. חופיה החוליים של פראינה מזמינים אתכם לרגע של בדידות.
הטבע הוולקני של האי נראה גם בצורת בריכות גאות במאייה ובאנג'וס והן כוללות תשתיות מוכנות למי שרוצה להינות מרחצה במים הקרים של האוקיינוס.
חוויות ואטרקציות
בתנאים הטבעיים של האי, הן מבחינת מזג אוויר והן מבחינה גאוגרפית, סנטה מריה הוא המיקום הטוב ביותר לשחייה בארכיפלג האיים האזוריים. ישנם חופים שונים ובריכות גאות עם תנאים מצוינים לנופש. החוף המפורסם ביותר הוא פראייה פורמוסה (Praia Formosa) ובו אפשר לתרגל גלישה, גלישת רוח, סקי מים ושייט.
טיול בסירה שעוברת ליד מערות באיסלה רומיירו בין מפרצים ופתחים היא הדרך הטובה ביותר לראות את קו החוף המרהיב. קו החוף הוא אידיאלי לדיג, צלילה וציד תת ימי. יש דיג מאורגן ופעם בשנה יש תחרות דייג גדולה בלב הים.
מצנחי רחיפה הם גם פופולריים בכמה מפרצים בסנטה מריה. עם הציוד המתאים ועם מדריך, אפשר לחקור כמה מערות טבעיות, כגון מערת סנטנה ווולחה פורנה.
השכרת רכב באי סנטה מריה
מלונות מומלצים בסנטה מריה
טיסות לאי סנטה מריה
מורשת
ארכיטקטורה
חלק מהבתים של וילה דו פורטו מעוצבים כמו בתי היישוב הראשונים, כלומר, דלתות קמורות עם סגנון גותי. הבניין המקורי של כנסיית Nossa Senhora da Assunção, אשר מאוחר יותר נבנתה מחדש, הוא הוכחה למה שאולי הייתה הכנסייה הראשונה שנבנתה על אדמת האזוריים. בסאו בראס פורט, התותחים מצביעים עדיין לעבר הים לזכר הזמנים בהם התקפות פיראטים היו עניין שבשגרה.
אנג'וס נצפית מהפסל של כריסטופר קולומבוס. עוד ניתן לראות צבעים שונים על הבתים המסורתיים של סנטה מריה. הם מעוצבים כמלבנים עם פתח לארובה על גבי מבנה דמוי פירמידה. כל מקום באי מאמץ צבע שונה על מנת ליצור ניגוד מול הבניינים הלבנים – כחול, צהוב, ירוקה ואדמדם – צבע ששימש בעבר לצביעת כלי חרס.
עבודות יד
למרות שההפקה של כלי חרס הגיעה כמעט לסיומה על האי, עבודות אחרות עדיין נעשות על נול אריגה ידני שנתמך על ידי הקואופרטיב המקומי של מלאכת היד (Cooperativa de Artesanato de Santa Maria). מפות שולחן, חולצות פשתן, כיסויי מיטה וצמר גופיות הם רק חלק מהעבודות שמיוצרות על ידי אומנים מקומיים.
חגיגות
כמו באיים האחרים, פסטיבלי רוח הקודש נחגגים בסנטה מריה מאפריל לאורך כל הקיץ. אבל אלו שנערכים בחודש אוגוסט הם הכי צבעוניים ומעניינים.
באמצע חודש אוגוסט, נערך פסטיבל בשם – Nossa Senhora da Assunção – הפטרון הקדוש של האי. ישנן פעילויות שונות בוילה דו פורטו, עם אירועים דתיים משולבים יד ביד עם ריקודים, קונצרטים, מלאכת יד וירידי אוכל.
פסטיבל המוזיקה Maré de Agosto הוא שיאו של חודש זה. פסטיבל בינלאומי זה מוקדש למוסיקת עולם ומושך אליו מבקרים ממקומות שונים, שבאים כדי להאזין למוסיקה בלילה ולנוח על החופים במהלך היום.
טיסות לאי סנטה מריה
אוכל ושתייה
האדמה מספקת את אחת המנות הטעימות ביותר של סנטה מריה. מרק לפת נעשה עם סוג מקומי של לפת, קטנה וכהה בצבע. חוץ מהלפת, קצת בשר חזיר, בייקון, נקניק מקומי ובטטות גם מוכנסים אל המרק. המרק נשפך לתוך צלחת המכילה פרוסות לחם והשאר מוגש במגש נפרד.
באשר למתוקים, יש הרבה ממתקים מקומיים. עוגת פודינג בשם טיג'לדה לעתים קרובות מוגשת כקינוח במסעדות וגם עוגות פריכות, מקצפות, עוגות דבש ומאפים מבוססי קינמון, יחד עם ביסקוויטי אוזן שנקראים כך בשל צורתם.
מלונים שגדלים באי השיגו תהילה ומעמד של מאכל גורמה. מבין הנקניקיות בעבודת יד הרי שגולת הכותרת הם ה-Alheira של סנטה מריה.
סנטה מריה הוא אי עם מסורת של יין. למרות שהיום כבר כמעט לא מייצרים בו יין עדיין יש כמה משפחות שמייצרות יין מקומי, בעיקר לשימוש ביתי, מהכרמים הגדלים במגרשים תחומים על ידי אבנים אפורות. באי ניתן להשיג משקאות אחרים, כגון אגוארדיינטה (תוכלו לטעום אותו כאן), ליקרים מפירות וכדומה.