טיול לאיים האזוריים – הפנינה של האוקיינוס האטלנטי

בואו לקחת צעד אחורה בזמן. באיים האזוריים תמצאו כפרי דייגים שלא השתנו מאז המאה ה-17, כנסיות היסטוריות בסגנון הבארוק, מבצרים מונומנטליים שנבנו לצורך הגנה ממתקפות של פיראטים, אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו והרבה פרות מאושרות.

האיים האזוריים הם ארכיפלג של תשעה איים בלב האוקיינוס האטלנטי ובראשם שני האיים הגדולים – סאו מיגל וטרסיירה. באיים שורר מזג אוויר טרופי כל השנה כך שהם מתאימים לביקור בכל עונה

אבל האיים האזוריים הם הרבה יותר מזה והם מתאימים לכל אחד: גרגרנים קולינריים, פריקים של היסטוריה, חובבי אדריכלות וכמובן אנשי הטבע למיניהם ושוחרי ההרפתקאות. דבר אחד בטוח – האיים האזוריים ידהימו אתכם וישאירו אתכם עם הרבה טעם של עוד.

היסטוריה עשירה

האיים האזוריים החלו להיות מיושבים בשנות ה-40 של המאה ה-15 ובמהרה הפכו להיות משמעותיים. למשל, העיר אנגרה דה הירוסימו (ששימשה כעיר הבירה והנמל הראשי של האי טרסיירה) היוותה מרכז סחר עולמי חשוב במאות ה-15 וה-16.

אניות רבות עגנו כאן כדי לבצע תיקונים שונים ולנצל את משטר הרוחות מפה לפורטוגל. אפילו ואסקו דה גמה עצר פה בדרכו חזרה מהודו אבל הוא לא היה היחיד.

ספינות פורטוגליות עמוסות מטען יקר ערך (זהב, כסף, משי, תבלינים אקזוטיים ועוד) עצרו כאן בדרכן מהמושבות בחזרה למולדת. המשמעות היא שכל העושר של העולם עבר באיים האזוריים – מה שהוביל לשגשוגם תוך זמן קצר במיוחד.

עושר זה כמובן משך לכאן פיראטים ומבצרים שונים נבנו ברחבי האיים כהגנה מפניהם. כיום אפשר ליהנות ממבצרים אלו בלי חשש מפולשים, למשל להתאכסן במלון Pousada de São Sebastião באי טרסיירה שנבנה כמבצר מגן במאה ה-17.

באיים האזוריים ניתן לבצע שפע של פעילויות החל מצפייה בלוויתנים, צלילה, גלישה, דייג, טיולים להר געשיים שונים, רכיבה על אופני שטח ועוד כך שכל חובב הרפתקאות ימצא את מבוקשו ולא ישתעמם.

האיים האזוריים נחשבים לאיי הוואי של האוקיינוס האטלנטי. יש המון קווי דמיון ביניהם כמו העלווה הירוקה, העמקים הוולקנים הפורים, הגלים הגדולים שמתנפצים לאורך קו החוף וכמובן – האקלים המתון כל השנה. אבל שלא כמו באיי הוואי, כאן הבחירה קשה בין האטרקציות הטבעיות השונות שקיימות באיים השונים. מזל שאפשר גם וגם…

הטבע במלוא הדרו

באי סאו מיגל

אחד המקומות להתרשם מהפעילות הוולקנית הבלתי פוסקת של האיים האזוריים הוא הכפר פורנאש. הכפר נמצא בתוך מכתש געשי ופני השטח שלו מזכירים יותר את הירח, אבל ביום ובלילה המעיינות החמים שלו מפיצים קיטור ואדים ויוצרים אווירה מיסטית אמיתית.

גם האגמים הגעשיים Sete Cidades שווים ביקור. מדובר בשני אגמים בצבעים שונים שיוצרים נוף פנורמי שאסור לפספס. מכיוון שמדובר באחת האטרקציות המפורסמות במקום (אם לא הידועה מכולן) יש מספר דרכים להגיע למקום, כך שהבחירה כולה שלכם:

• בטיול ג'יפים שכולל שיט בקטמרן וארוחת צהריים
• בטיול של חצי יום באגמים ובכפר הסמוך
• בסיור לאגמים
• בסיור הכרות
• בטיול טרקטורונים של יום שלם כולל ארוחת צהריים מסורתית (יש אפשרות גם לסיור טרקטורונים שנמשך רק חצי יום)
• סיור של חצי יום מותאם לנכים
• בסיור של יום שלם בסגנון הכל כלול
• בסיור של יום שלם בסגנון ספארי כולל ארוחת צהריים (גם אפשרות להזמנת סיור זהה רק ברכבי 4*4)
• ואם בראש שלכם שקט ושלווה – לחצו כאן כדי לשכור קאנו לשיט באגם

וכמובן – Poça da D. Beija שהן בריכות תרמיות חיצוניות שמאפשרות ליהנות מסביבה טבעית עוצרת נשימה, מתצורות סלע מרהיבות ומרחצה מפנקת בצל צמחיה שופעת ושיחי שרך. כאן ניתן להזמין סיור עם רחצה לילית במרחצאות (יש אפשרות לארוחת ערב) וסיור לילי שכולל הדגמה של בישול קפה/תה במרחצאות, כך שהחוויה מובטחת.

באי טרסיירה

המכורים לאדרנלין ישביעו את רעבונם ב-Algar do Carvão – צינור לבה עתיק עם מתלול אנכי של 100 מטר שיורד לתוך הר געש כבוי. ההרפתקה לא נגמרת פה כי בתוך הלוע יש נטיפים ואגמים תת-קרקעיים – מה שהופך את המקום מתאים גם לחובבי המערות למיניהם.

ואם אתם בעניין של גלים – סורו ל-Piscina Naturais dos Biscoitos שהן בריכות געשיות טבעיות שאליהן מתנפצים גלי ענק. ואגב, המקום קיבל את שמו מהביסקוויטים שהמלחים הפורטוגלים נהגו לשאת איתם ללב ים – מה שמביא אותנו בטבעיות לנושא הבא. אוכל.

הטעמים של האיים האזוריים

אם אתם אוהבים פירות ים טריים ודגים האיים האזוריים הם המקום בשבילכם. למרות שרוב האוכלוסייה המקומית באיים האזוריים בכלל ובטרסיירה בפרט עדיין מתפרנסת מדיג, המאכל המסורתי בטרסיירה הוא Alcatra – הגרסה המקומית של ביף בורגיניון שבו מבשלים בשר בקר במשך שעות בכלי חרס.

הבשר מתובל בגרגרי פלפל שחור, בעלי דפנה וכולל גם נקניקיות ושומן חזיר – מה שמבטיח חוויה קולינרית אמיתית.

כדי להצטייד בגבינות המיוצרות באיים מומלץ לעצור ב-Rei dos Queijos (מלך הגבינות בעברית) באי סאו מיגל או לקפוץ לאי טרסיירה. שם נמצא מפעל הגבינה Queijo Vaquinha שבו ניתן לצפות בתהליכי הייצור שלא השתנו מאות שנים. להשלמת החוויה מומלץ לבקר במוזיאון היין במפרץ Biscoitos.

באיים האזוריים ניתן ליהנות כמובן מממאכלים שונים שמבוססים על תנובת הים (צלופחים, תמנונים וכו') ומומלץ לרכוש אותם ב-Mercado da Graça – שוק חקלאים מסורתי שהוקם בשנת 1848 באי סאו מיגל.

שריינו לעצמכם כמה שעות חופשיות כדי לטעום את מיטב התוצרת הצבעונית, להריח את עשבי התבלין הנפלאים וליהנות מחוויה לכל החושים. דבר אחד בטוח – אתם לא תצאו בידיים ריקות ותחזרו שבעים ומרוצים.

מאכל מקומי נוסף שאופייני לאי סאו מיגל הוא קוזידו – תבשיל של נקניקיות דם, ירקות שורש, עוף וכרוב שמבושלים במעיינות החמים של אגם פורנאש באמצעות סירים ענקיים שנקברים באדמה. אפילו צמחונים מושבעים לא יכולים לעמוד בפני הניחוח המפתה. ובמילים אחרות – סעודה באדיבותה של אמא אדמה.

רוצים לבדוק את כוח הרצון שלכם? הזמינו מקומות פה לסיור של יום שלם בחלק המזרחי של סאו מיגל (יש אופציה לטיול ג'יפים) או לסיור של יום שלם מפונטה דלגדה– בכולם תיהנו מקוזידו לארוחת צהריים.

אחת ההפתעות הקולינריות באי סאו מיגל הוא Plantações de Chá Gorreana – מטע התה היחיד באירופה. המטע פועל ברציפות משנת 1883 ומופעל ע"י בני אותה משפחה כבר 5 דורות.

ביקור במטע כולל טעימות חינמיות של תה ומטעמים אחרים שמכינים במקום, למשל גלידה מתה ירוק שנחשבת לעשירה ולטעימה במיוחד. אתם חייבים לנסות או לפחות להזמין מקום באחד הסיורים המודרכים שמגיעים למקום:

• סיור פרטי שכולל ביקור במפעל.
• סיור במפעל במסגרת טיול של יום שלם בעמק פורנאש

ומה עם שופינג אותנטי?

באופן אולי מפתיע, האיים האזוריים ויבשת אמריקה חולקים ביניהם קשר אמנותי חזק במיוחד. מכיוון שהפורטוגלים היו מלחים ודייגים יוצאי דופן והתמחו בעיקר בציד לוויתנים, שמעם נודע למרחוק עד שחברות אמריקאיות שונות לציד לוויתנים גייסו אותם לשורותיהם.

אחת המלאכות שבהן הצטיינו ציידי הלוויתנים מהאיים האזוריים היא גילוף בשיני ובעצמות הלוויתנים שצדו. אמנם מדובר כיום באמנות שהולכת ונעלמת, אבל למזלכם יש מוזיאון באי פאיאל שמציג את הגילופים האלו או שתוכלו לרכוש אותם כאן.

חובבי השופינג ימצאו שפע של אפשרויות באיים האזוריים. מומלץ להתחיל את מסע הקניות בחנות Bordado dos Açores באי טרסיירה – חנות שבה ניתן לצפות באמנים מקומיים שיוצרים מפות ומפיות וכמובן לרכוש את התוצרת.

כאן ניתן גם לקנות את אחת המזכרות הייחודיות לאיים האזוריים – מוצרי אמנות שונים שנעשו מקשקשים של דגים.

מקום מומלץ נוסף לביקור באותו אי הוא Olaria de São Bento – סטודיו לקרמיקה שבו ניתן לצפות באמן Ricardo Bento בזמן יצירת כלי חרס מסורתיים לבישול, בעיקר לבשר ולדגים.

חובבי האמנות של העולם הישן מוזמנים ל-Cerâmica Vieira באי סאו מיגל– מפעל וגלריה שהוקם ב-1862 לאריחי קרמיקה צבועים ביד.

אמנות מקומית נוספת היא שימוש בקני קש במקום בחוטי רקמה – מה שגורם לכל קרן אור להפוך את היצירה למוזהבת ולעוצרת נשימה, במיוחד כאשר היא נעשית על גבי בדים כהים או שחורים. את האומנות הזו לא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם, כך שכדאי שתזמינו טיסה לכאן בהקדם.

לסיכום

אם אתם מחפשים מקום שמשלב אוכל טוב, טבע פרי והיסטוריה מעניינת לבקר בו בשנה הקרובה – האיים האזוריים הם בדיוק בשבילכם. אנחנו בטוחים שגם אתם תתאהבו במקום שמשאיר את הוואי מאחור. אז למה אתם מחכים?