פיקו גם נקרא – האי האפור

פיקו הוא האי השני בגודלו מבין האיים האזוריים עם 444.9 קמ"ר ובזכות צורתו המוארכת הרי שאורכו הוא 42 מטר ורוחבו המירבי עומד רק על 15.2 קילומטר.

הוא נשלט על ידי הר הגעש של פיקו בחלקו המערבי והוא מרוחק רק 6 קילומטר מהאי פאיאל השכן. פיקו מאוכלס על ידי 14,148 תושבים (2011). זהו האי הדרומי ביותר בקבוצה המרכזית של הארכיפלג האיים האזוריים. הנקודה הגבוהה ביותר באי, בגובה 2350 מטר היא גם הנקודה הגבוהה ביותר בפורטוגל.

⇓מפה להורדה⇓

ההיסטוריה של פיקו

גילויו של האי על ידי נווטים פורטוגזים קרה מתי שהוא בין 1449-1451 אחרי האי טרסיירה. השם הנוכחי שלו ניתן לו כי ההר הפורטוגלי הגדול ביותר נמצא בו. מאמינים כי האי פיקו היה האי האחרון מהקבוצה המרכזית שאוכלס.

המתיישבים שהגיעו מצפון פורטוגל, לאחר הפסקה שעשו באיים טרסיירה ו-גרסיוסה, בחרו להתיישב בלאג'ס שבו. במהלך מאה השנים הראשונות ובגלל ההשפעה של האי הסמוך פאיאל, המשק היה מבוסס על ייצור של חיטה וצבע. האקלים היבש החם של חלקים מסוימים של האי ומשאבי המינרלים של קרקעות הלבה הובילו לכניסתם של כרמים, בעיקר של ענבי וורדלחו וככל שחלף זמן, האיכות של היין המקומי נודעו בתוך ומחוץ לאי ובכך תרמו לעלייה בפיתוח הכרמים. היין יוצא לאירופה ואמריקה. עם הזמן תהילתו הבינלאומית של יין הורדלחו התעצמה עד כדי כך שהוא הוגש גם בשולחנות של הצארים הרוסים.

הקשר לאי פייאל הוא קשר דם כמעט. מצד אחד, נמל היציאה ליצוא בפיקו היא הורטה. מצד שני, עד משבר היין של המאה התשע-עשרה מספר רב של בעלי קרקעות בפיקו הגיעו מהאי השכן. במהלך המאה ה-18, היו התפרצויות געשיות חמורות, אשר גרמו לסוף תור הזהב של היין המקומי. באמצע המאה ה-19, רוב הגפנים הותקפו באכזריות על ידי מחלות כגון טחב-ענבים וכנימות. מתמודדים עם ההפסדים ועם מסורת ויוקרה שנעלמו בענן עשן, המקומיים נותרו עם ברירה אחת כמעט, הגירה/ לברזיל או לצפון אמריקה. מי שהחליט להישאר נאלץ להתחיל ולהתפרנס מהים.

כבר במאה ה-18 האי היה מעורב בציד לווייתנים. ציים אנגלים וצפון-אמריקאים חיפשו לווייתני זרע במים המקיפים את פיקו. רציפי האי שמשו כמקום עגינה ומנוחה לצוותי הספינות שרכשו ציוד חדש, תקנו את הסירות וגייסו בהם מלחים חדשים כדי לעזור להם להילחם בענקי האוקיינוס. במחצית השנייה של המאה ה-19, הקהילה המקומית החלה בצעדיה הראשונים העצמאיים לקראת ציד הלווייתנים. הפעילות של ציד לווייתני הזרע התרחבה והתפשטה לאיים האחרים עד המאה ה -20 בה התחום איבד מגדולתו. פעילות זו הגיעה לסיומו בשנת 1986 עם האיסור על ציד לווייתנים, כאשר פורטוגל חתמה על האמנה בנושא.

היום אפשר לומר שפיקו משחזר וממציא מחדש את המסורת העתיקה הזו. תעשיית התיירות מבוססת על צפייה בלווייתנים עם יונקים ימיים שעכשיו הם מינים מוגנים. ייצור היין גם חווה עדנה עם תרומתו לכלכלה המקומית הנשלטת על ידי חקלאות, גידול בעלי חיים ודיג. ייחודה של תרבות הגפן בפיקו מוכרת בעולם ולכן סווגו נופי הכרמים של פיקו והוכרו כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו בשנת 2004.

מלונות מומלצים בפיקו

טבע

האי האפור

שדות הלבה הנרחבים שמנקדים את נופו של האי משמשים כמוטו שבגללו נבחר הצבע האפור לאי. גם גדרות הכרמים, הקרקע החקלאית, השבילים וחלקות הקרקע מתכתבות עם הצבע הזה.

החרוט העצום של הר הגעש פיקו עולה מעלה בצורה מלכותית כמעט, חותך את הכחול של השמים או מרשה לעצמו להתגלגל בשמיכה מגוננת של עננים. ממזרח להר הגעש המאסיבי הזה, האי משתרע עם רכס וולקני ארוך ועליו שפע צומח אנדמי (למשל פרחי הורטנזיה בשלל צבעים) ושדות מרעה ירוקים שבו נמצאים כמאתיים קונוסי בזלת קטנים וכעשרים אגמים. אגמים אלה וגופי מים אחרים הכוללים בריכות ואדמות ביצה משמשים כבית גידול לתושבים וציפורים נודדות, כמו האנפה האפורה. יתכן שיעניין אתכם לקרוא את הסיפור האישי של זוג ישראלים שבחרו לגור באיים האזוריים: איך מרק טווין הביא אותנו לטפס על הר פיקו?

נופים וולקניים

מרשים, מלכותי, מפואר, הם רק חלק מהכינויים הרבים שניתנו להר פיקו. הודות לגובה המרבי של 2350 מטרים מעל פני הים ועם 19 קילומטר קוטר, הר הגעש השלישי הגדול ביותר באוקיינוס האטלנטי מפעיל כוח משיכה שאין לעמוד בפניו כמעט. בגובה של 1,250 מטרים, שבו הטיפוס על ההר מתחיל, אפשר כמעט לראות את האי כולו כולל האיים פאיאל וסאו חורחה השכנים. הטיפוס לפסגה מספק מידה רבה של הנאה, בשל אופיו יוצא הדופן של הטיפוס והנופים עוצרי הנשימה. ביום בהיר, יש גם פרס נוסף והוא צפייה בפרופילי האיים של גרסיוסה וטרסיירה. למעוניינים, יש אפשרות לטפס עם מדריך וללון לילה על ההר בטיול מאורגן שיוצא מהעיר.

בחלקו המזרחי של האי נמצאת רמת אצ'דה הגבוהה עם רכס וולקני באורך 30 קילומטר בין אגם קפיטאו ופונטה דה אילהה. לרמה כ-200 קונוסים וולקניים והסביבה הם בית לביצות, בריכות ואגמים כמו גרוטואס רוסאדה, פול, לנדוראל, קאיאדו, פאיקסינהו ונגרה. אזור זה הוא אחד מהמקומות החשובים ביותר באיים האזוריים במונחים של צמחייה אנדמית, ארזים ושדות בור בטלאים גדולים וצפופים.

למרות כל התכונות הללו, שדות הלבה הם סמלו הגנטי של האי עם מגוון רב של תצורות פעילות וולקנית שהולידה את האי ומזכירה איים אחרים אקזוטיים וולקניים כמו איי הוואי.

קו החוף

הבזלת הכהה-אפורה, הים הכחול-קריסטל והלבן החלבי של הקצף מספרים את האגדה הצבעונית של החוף של פיקו. למעשה בפיקו אין חופים קלאסיים אבל יש מפרצים ומפרצונים יפים. האי מציע אזורי רחצה רבים, לעתים קרובות קו החוף מספק נוף טבעי ייחודי. בניגוד לכך, צוקים גבוהים בקטעים מסוימים של קו החוף של פיקו מתחרים בפלאם ובגרנדיוזיות שלהם באלה של סאו חורחה. התצפית טרה אלטה מספקת ממש את התיאור הזה.

קשתות ומערות וולקניות רבות נמצאות על יד החופים והמפרצים. מקטעי הלבה הקפואים נשארו כעדות משכנעת על המאבק המתמיד בין הכוח של הרי געש והשחיקה של גלי הים.

השכרת רכב באי פיקו

חוויות

צפייה בלווייתנים בפיקו היא בעצם שארית המותאמת לזמנים הנוכחיים ממסורת ציד הלווייתנים של האי. במים סביב פיקו ניתן ליהנות בשייט קיאקים או שייט בסירה ממנה ניתן לצפות בנוף של קו החוף. אידיאלי לדוג מהסלעים או תוך כדי צלילה. יש גם כמה בריכות שחייה המתמלאות בעת הגאות בשפכי הלבה.

כל אחד יכול לטפס על פיקו אבל זה טיפוס קשה במיוחד ולכן הוא מתאים ביותר למיטיבי לכת מצויידים בבגדים ונעליים מתאימות. כאשר מטפסים בלוויית מדריך ניתן לקבל מידע מפורט יותר על הצמחייה ועל ההיסטוריה של הר הגעש הגדול ביותר של האיים האזוריים. הטיפוס לוקח לפחות ארבע שעות. מדריכי תיירות שונים ממליצים להזמין טיול מאורגן עם מדריך ולשהות לילה בפסגה כדי לראות את השקיעה ואת קרניה הראשונות של השמש עם בוקר.

עם מנהרת הלבה של Gruta das Torres (מערות המגדלים) אפשר לחוות את העולם התת-קרקעי של האי. נקודת ההתחלה שלה נמצאת במרכז המבקרים. לחֵקֶר המְעָרוֹת יש קרקע פורה באי פיקו בשל עשרות מערות וולקניות כמו אלה בפריי ובהרי מטיאס סילבריה, או באנריקה מאקיאל. הרשת הטובה של שבילי ההליכה מאפשרת לרוכבי אופניים, סוסים וחמורים טיול רגוע בנוף מדהים. לחובבי האדרנלין מומלץ לברר על קטעים מותאמים היטב לסוג זה של ספורט.

מלונות מומלצים בפיקו

Booking.com

טיסות לפיקו

מורשת ותרבות

מורשת עולמית

על מנת להגן מפני הרוחות ואוויר הים וכדי לקבל את מירב היתרונות מהתנאים הגיאולוגיים וממזג האוויר של האיים האזורים חולקה האדמה באי למספר גדול של חלקות אבן שחורה. האופק מלא בקירות בזלת ובתוכם גפנים גדלות. היישובים קרייאקו וולחה וסנטה לוז הם דוגמאות הטובות ביותר של אמנות זו. הקרקעות הללו, התערובת של המנהגים התרבותיים יחד עם הנוף של פיקו סווג על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מאז שנת 2004.

Maroiços שהם אלמנטים אדריכליים ייחודיים בארכיפלג נמצאים בעיקר באזור מדלנה. ערימות של סלעים שחורים מנותקים מהאדמה שאפשרו נטיעה של כרמים יישארו עומדים כתזכורת לעקשנותה של האוכלוסייה המקומית. בסמוך להם נמצאים קוליסים שהשאירו קרונות בקר ששימשו להובלת הענבים והחביות. המדרונות ליד החוף הוכנו כדי לגלגל את החביות כל הדרך למטה אל הסירות הממתינות להעמסה.

אדריכלות

חוץ מהכנסיות והאדריכלות הכפרית, המורשת הארכיטקטונית של פיקו קשורה בחלקה לחקלאות של גפנים. באזור של ארייה לארג'ה, יש בתי אחוזה ששמשו ללינה זמנית של בעלי הקרקעות ששכנו משכן קבע באי פאיאל במאות ה-18 וה-19. בתים אלה ידועים במתקנים הנוחים שלהם כגון בארות גאות ושפל, מרתפים ומחסנים. באדגאס ייצרו יין מרתפים ועכשיו הם הפכו למקומות לינה לתיירות הכפרית, הקירות מכוסים באבנים וולקניות עם צמחייה. לתור הזהב של יין ורדלחו יש פרק חדש במוזיאון שהוקם בבית הקיץ הישן של הנזירים הכרמליתיים של פאיאל. המוזיאון מציג אוספים של חקלאות ושל ציוד זיקוק וחביות.

את המקור הוולקני של האי ניתן לראות בבתים שנבנו בקבריטו, ארקוס, לאג'ידו, קאצ'ורו וקלאהו. הצבע הכהה של קירות הבזלת עומד בניגוד מוחלט למסגרות הלבנות של החלונות ולמשקופים האדומים-בהירים.

תרבות

פיקו הוא המרכז לשרידים העיקריים של עידן ציד הלווייתנים באיים האזוריים. היישובים לאג'ס, סאו רוק, קלחטה דה מסקווים או ריבייראס מזמינים אתכם לטייל ולגלות את הנמלים הציוריים, אניות צייד לווייתנים ישנות ורחובות קטנים עם בתים טיפוסיים. יש אתרים מעניינים שונים בהם ניתן לבקר כגון Museu da Indústria Baleeira (מוזיאון ציד לווייתנים לתעשייה) בסאו רוקו. מוצגים שם תנורים, דוודים וציוד אחר ששימש לעיבוד לווייתני זרע. תמונות, כלים ומודלים של סירות משלימים את האוסף במוזיאון של Whalemen בלאג'ס אל פיקו. התערוכה הוקמה במחסנים הישנים של הסירות והיא כוללת קאנואים, צלצלים וכלים אחרים ששמשו לציד לווייתנים ופיסות מגולפות בשנהב (תחריטים על שיני לווייתנים).

במרכז הבנייה הימית של הארכיפלג, הממוקם בסנטו אמארו, אפשר לראות שעדיין סירות נבנות ביד. במספנה זו, אפשר לטפס על סיפונן של סירות בשלבי הרכבה. בדלת נוספת, יש מוזיאון פרטי מספק הצצה אל הקשר בין תושבי האי ותעשיית ציד הלווייתנים.

עבודות יד

בית הספר סנטו אמארו ובית הספר למלאכת היד האזורית בסאו רוקו הם שני המוסדות ששומרים על עבודות היד המסורתיות בחיים כגון כובעי קש, פרחים עשויים מקשקשי דגים וסריגים עשויי תחרה. הם גם מציגים את ההיסטוריה המקומית על ידי ייצור דמויות עץ זעירות נפלאות של ספינות ציד לווייתנים וגם ציוד הקשור לתעשיית היין, כגון עגלות בקר להובלת חביות.

השכרת רכב באי פיקו

חגיגות

מלבד פסטיבלי רוח הקודש הנחגגים בכל האיים אנשי פיקו מקדישים תשומת לב מיוחדת במסירותה לסניור בום ג'יזס מילאגרוסו. החגיגות מתקיימות בסאו מטאוס לפני או אחרי 6 באוגוסט והם מבוססות על ההערצה של עולי הרגל לדמות מברזיל שמוצגת בבום ג'יזס מילאגרוסו סאנקטוארי. בעיר מדלנה, הפסטיבל המוקדש לקדוש-הפטרון של העירייה, מריה מגדלנה, כולל פעילות דתית, פעילויות ספורט ותרבות בחודש יולי.

בסאו רוקו, האירוע Cais de Agosto משלב מופעים מוזיקליים עם תצוגות של עבודות יד ואירועי ספורט. בשבוע ציד הלווייתנים רואים את הכבוד שניתן למי שהשתתף באירוע חשוב זה בהיסטוריה של האיים האזוריים. חגיגה זו מתרחשת בסוף הקיץ. בחודש ספטמבר, מדלנה מציעה פסטיבל קטיף-ענבים, עם ריקודים ואירועים אתנוגרפים המתמקדים בייצור יין.

מרוצי קאנו ציד הלווייתנים הם הסמל של פיקו. התחרויות על סירות עץ עם שישה חותרים מתקיימות לעיתים קרובות בחגיגות השונות המתרחשות על האי והם כוללות תחרויות בין צוותים מרחבי האי ומהאיים האחרים במשולש.

טיסות לפיקו

אוכל ושתייה

כאי עם מסורת של יין, היינות הלבנים והאדומים של פיקו זוכים להערכה רבה בכל הארכיפלג. בהתמדה, חל כאן ניסיון לשחזר את העבר היוקרתי של ייצור היין – ורדלחו. חוץ מיין יש באי גם תאנה ושסק ועדיין ניתן למצוא באי ליקרים כגון אנג'ליקה וליקרי פירות אחרים לאוהבי המתוק שביניכם.

האי תמיד היה יצרן גדול של פירות. תאנה בצבע אדום בהיר בחלקה הפנימי, דבש המופק מהפרח cheesewood האוסטרלי וגבינה רכה משלימים את הרשימה של מעדני המזון של האי. באשר לבישולים הרי שגולות הכותרת הם: תמנון מבושל ביין צ'יירו, נקניק עם שורש טארו, בשר בקר מבושל וציר דגים.

• כל הפוסטים על פיקו
• מלונות מומלצים בפיקו
• טיסות לפיקו
• השכרת רכב באי פיקו

שאלות ותשובות