פראייה דה ויטוריה, טרסיירה

פראייה דה ויטוריה, Praia da Vitória, או בתרגום חופשי, החוף של ויקטוריה, היא עיר קטנה באי טרסיירה שבארכיפלג הפורטוגזי של האיים האזוריים. בעיר חיים כמה עשרות אלפי תושבים והיא הרשות המנהלית השנייה בגודלה באי טרסיירה. העיר משתרעת על שטח של 161 קמ"ר.

ההיסטוריה של פראייה דה ויטוריה

פראייה היתה אחת מהנקודות הראשונות שיושבו באי טרסיירה. בשנת 1474, האי חולק לשני חלקים עליהם שלטו מפקדי צבא שונים, פראייה ואנגרה. לקפטן של פראייה מונה אלבארו מרטינס הומם ושם צמחה תעשייה שלמה סביב צמחי איסטיס הצבעים והחיטה שגדלה לאורך אזור Ramo Grande הפורה. כתוצאה מכך פראייה צמחה במהירות וקיבלה מעמד של וילה (בדומה העיר) בשנת 1480.

במאה ה -16 כתב ההיסטוריון Gaspar Frutuoso על העיר את רשמיו:

"… וזמן קצר קיימת העיירה פראייה, אצילית ומפוארת עם בניינים טובים, נבנתה בסגנון מאוד טוב, מוקפת חומה טובה, עם מבצרים מדופנים מסביב, מאוכלסת על ידי אצילים ותושבים מבוגרים, עם אחת המושבות הוותיקות של האי, שהייתה מוקפת חוות מפורסמות ועשירות של אצילים ואצילות, עם קהילה, עם כנסייה מפוארת, עם קפלה…זהו מנזר מפורסם של פרנסיס הקדוש ושם עדיין ממשיכים להתגורר עשר או שנים עשר נזירים, שם יש קפלות רבות … שלושה מנזרים לנזירות… עם ארבעים נזירות עם רעלות שחורות שתיים, אחת של גבירתנו של האור והשנייה של גבירתנו של סטיגמטה…"

במהלך האיחוד האיברי בו אוחדו הכתר הספרדי והכתר הפורטוגלי, המלך פיליפ השני, מלך ספרד הורה על הצי להטיל את משרת המושל של טרסיירה על אדם אחר. הצי הגיע לסנטה מריה עם שבע ספינות גדולות מסוג קאראק ו-1000 חיילים והפליג אל סאו מיגל ומשם לטרסיירה. הצי ניסה לכבוש את האי ואחד הקרבות הידועים באיזור נקרא הקרב על סלגה.

במהלך השבת העצמאות הפורטוגזית לאיים, האזרחים של פראייה קיבלו באהדה את המלך ג'ון הרביעי, כאשר פרנסיסקו אורנלאס דה קמארה הגיע לטרסיירה.

היישוב נהרס במהלך רעידת האדמה Caída da Praia בשנת 1614 ורבים מהתושבים שחיו לאורך החוף נעלמו בים. לאורך המאה ה-17, גם כאשר העיר החלה להתאכלס מחדש, נרשמו עדיין מדי פעם רעידות אדמה קלות בפראייה.

במהלך מלחמת האזרחים הפורטוגלית (המלחמות הליברליות), הנמל היווה זירת קרב משמעותית ונקודת מפתח חשובה. כתוצאה מהניצחון שנחלה המלכה מריה השנייה התווסף השם דה ויטוריה (ויקטרי=ניצחון) לעיר ומאז 12 בינואר 1837 היא נקראת פראייה דה ויטוריה.

חשיבותה הכלכלית של העיר המשיכה גם לאחר רעידת האדמה השנייה שפקדה את האי ביוני 1841 ושהחריבה באופן חלקי את העיר. השיקום שלה החל בסוף המאה ה-19.

במחצית השנייה של המאה ה-20, שדה תעופה גדול נבנה לאורך הצד הדרום-מערבי של בסיס חיל האוויר הפורטוגזי מס' 4. בנוסף, נמל Praia הורחב לכ-1400 מטרים. שני פרויקטים אלו  יחד עם מרכז תעשייתי גדול שנבנה באיזור קיבלו את תמיכתה של העירייה.

הגאוגרפיה של פראייה דה ויטוריה

פראייה דה ויטוריה משתרעת לאורך החוף הצפוני והמזרחי של טרסיירה. זהו איזור גיאומורפולוגי מגוון.

מבחינה מנהלית, עיריית פראיה דה ויטוריה אחראית על הישובים הבאים:

• Agualva
• ביסקויטוס
• Cabo da Praia
• Fonte do Bastardo
• Fontinhas
• Lajes
• פורטו מרטינס
• סנטה קרוז
• Quatro Ribeiras
• São Brás
• Vila Nova

המרכז העירוני של Lajes וסנטה קרוז, מכונה Facho והוא משקיף על שדה התעופה של Lajes. המקום שימש כתצפית נגד פיראטים ופולשים, ומאוחר יותר בתור תחנת איתות צבאית ימית מגדלור פרימיטיבי (במשך 400 שנה).

מלבד קרקעות למרעה, על הרכס יש מבני מגורים ולוגיסטיקה של בסיס חיל האוויר הפורטוגזי מס' 4 שכאן. בקצה הרחוק נמצאת אנדרטת הלב הקדוש של מרי.

מלונות מומלצים בפראייה דו ויטוריה

כלכלת פראייה דה ויטוריה

פראיה דה ויטוריה היא עיירת שירותים, חקלאות ימית ודיג שמתגאה במרינה גדולה ופופולרית עם קהילת יאכטונרים גדולה ועם חוף החולי הגדול ביותר שבטרסיירה.

בסיס חיל האוויר Lajes, הוא בסיס משותף לחה"א של ארצות הברית וחיל האוויר הפורטוגזי, והוא שוכן שלושה קילומטרים מצפון לעיר. חיילים אמריקנים פוקדים את המסעדות והמועדונים בעיר ומוסיפים משמעותית לכלכלה המקומית.

מבנים יחודיים בפראייה דה ויטוריה

בעיר יש שתי כנסיות גדולות, כיכרות ציבוריות ומספר בתי מלון ומסעדות.

אירועי ספורט בפראייה דה ויטוריה

בעיר מומלץ לגלוש רוח בגלל הבריזה התמידית (ציוד גלישה מקצועי תוכלו להזמין כאן). פראיה דה ויטוריה מארחת טריאתלון שנתי והיא ידועה בסגנון היחודי של מלחמות השוורים שלה – tourada à corda.