סיפור אישי: איך מרק טווין הביא אותנו לטפס על הר פיקו?

20 שנים מעכשיו, תצטערו יותר על הדברים שלא עשיתם מאשר על הדברים שעשיתם. אז זרקו את חבלי החרטום. הפליגו הרחק מחוף מבטחים. תנו לרוחות הסחר לנשוב תחת כנפיכם. תחקרו. תחלמו. תגלו

מרק טווין

האיים האזוריים הם גן עדן לחובבי הרפתקאות וטבע, כאשר גולת הכותרת לכל מי שמגיע אליהם היא הטיפוס על הר פיקו באי באותו שם. אבל לפני הכל קצת עלינו ואיך הגענו לאיים האזוריים בכלל ולאי פיקו בפרט.

תמיד שואלים אותנו האם גילינו את האיים האזוריים כשחצינו את האוקיאנוס האטלנטי. השאלה הזו אולי מוזרה לאדם נורמטיבי, אבל אנחנו כבר רגילים. אחרי הכל אנחנו מפליגים בעולם כבר מעל 10 שנים…

כבר 10 שנים שאני ואשתי לירון מסתובבים בעולם, מטיילים על גבי יאכטות, קרוואנים וברגל, משלבים עבודה וטיולים – מה שמעצים את החוויה ומאתגר בו זמנית. תמיד מוכנים לארוז את כל רכושנו לתוך תיק אחד בהתראה של רגע. החיים קצרים ומבחינתנו הם יפים יותר בתנועה.

עוברים מהים ליבשה, אבל לאן?

כבר זמן מה אוחזת בנו התחושה שאנחנו רוצים לנסות משהו חדש, משהו ייחודי שלא עלה בדעתנו לפני כן. לא אשקר ואודה שחששתי, לא בטוח שאני מוכן לזה. אבל תמיד אמרנו אחד לשני שלא ניתן לפחד לנהל אותנו, אם עולה לנו חלום ולא מרפה- נעשה הכל להגשים אותו.

הרעיון היה להישאר במקום אחד. לכמה שנים. כן, אני יודע מה אתם חושבים. גם אני חשבתי ככה. רעיון משוגע. מטורלל.

מי יבחר לשבת במקום אחד, לבזבז את הזמן היקר שלו במקום לטייל? במקום לחוות את כל מה שיש לעולם להציע? אבל למדנו שעם חלומות אנחנו כבר לא מתווכחים. וכמו לפני כל מטרה שעמדה בפנינו בעבר: שלב ראשון – תחקיר. שלב שני – בחירה. שלב שלישי – עשייה

אני מודה, השלב הראשון הוא לא השלב האהוב עלי. בדרך כלל אני מעדיף לקפוץ לשלב השני, לפעמים ישר לשלב השלישי. למזלי יש לי את לירון בחיי. מלכת התחקירים, שאחראית בין היתר לשמור עלי בחיים ולוודא שחלומות מתגשמים.

כשהבנו שבשלב כלשהו נרצה לנסות לחיות על היבשה, הרכבנו לנו רשימה.

1. זה חייב להיות אי. לאיים יש ווייב מיוחד שלא מתאים לכל אחד. אבל בשבילנו הוא מושלם.
2. זה צריך להיות בחצי הכדור הצפוני. אני מת על ניו-זילנד ודרום האוקיאנוס הפסיפי, אבל אני גם אוהב את המשפחה שלי, וחשוב לי שנוכל לראות אותם מבלי לקחת משכנתא או להעביר 3 ימים עם אוכל מטוסים. מה שאומר שעם כל הכבוד לרפובליקה הדומיניקנית שהיא אי ונמצאת בחצי הכדור הצפוני, היא רחוקה מדי ולכן יורדת מהפרק.  
3. תשתיות מערביות. בילינו מספיק זמן במקומות מרוחקים כדי שנדע להעריך מים טובים בברזים, סניטציה, מערכת בריאות מתפקדת וכבישי אספלט. מהניסיון שלנו ממסעותינו למדנו את ההבדל בין שהייה במקום לזמן קצר, לבין חיים במקום לאורך זמן. לעיתים נראה כי הגעת לגן עדן, עם חופים לבנים, קוקוסים ודקלים. הכל נכון כל עוד לא תצא מהמלון ותגלה שמחוץ לבועה מתגלה עוני ועזובה, ילידים ממורמרים וחיי יום יום רחוקים מהחלום שמוכרים לתיירים. אנחנו רוצים להרגיש חלק מהמקום, להרגיש בטוחים ולחיות בנוחות, גם אם בפשטות.
4. ביטחון אישי – לחיות במקום בו לא נצטרך לנעול את הדלת בלילה, או לחשוש ללכת ביחד או לבד ברחוב במקומות מסויימים.
5. אקלים – לא קר מדי, לא חם מדי ומספיק גשם כדי שנוכל לגדל את הירקות שלנו בעצמנו. חלק גדול מהחלום הוא היכולת שלנו לגדל את מזוננו בעצמנו, לבנות את הבית שלנו במו ידינו. אם כבר להתיישב – אז שנקבל את כל החבילה
6. שקט ושלווה – אנחנו עוברים לאי כדי לברוח מסגנון החיים המשוגע של היבשת. אין לנו מה להגיע למקום המפוצץ בבתי מלון ושנהרס לגמרי על ידי תיירות יתר.
7. טבע וספורט ימי – זה האוויר לנשימה שלי. לצאת למרחבים, לטייל בהרים, לצלול, לגלוש, להפליג. בלי זה. אין דיל.
8. נוף לים. אם כבר עוברים לאי, אז חייבים את הים לצידנו. אשתי רצתה נוף לים, אני רציתי קרבה לים. זה אולי פינוק של מיליונרים סטייל מונקו. אבל אנחנו לא יכולים בלעדיו. המראה של הים, הריח שלו, הקול שלו, הוא כמו אוויר לנשימה בשבילנו. לא יכולנו לדמיין את עצמנו רחוקים ממנו, מה שמביא אותי לסעיף הבא…
9. זול יחסית – בדרך כלל כשרוצים לגור על יד הים, צריך לשלם את המחיר. אנחנו לא רוצים להתחייב לבנק לשארית חיינו ועדיין, היינו שמחים למצוא מקום שיעמוד בסעיפים המצוינים מעלה.
10. מקום שיקבל אותנו. כי עם כל הכבוד לדרישות שלנו, מישהו צריך לתת לנו להישאר בו ולספק לנו ויזה.

כדי לעמוד בכל הפרמטרים שהצבנו לעצמנו סרקנו את כל האיים בים התיכון ובאוקיאנוס האטלנטי. עברנו אי אי בחצי הכדור הצפוני. פוסלים ומצמצמים. זה, לא מספיק בטוח. ההוא, מרגיש קצת צפוף ומיושב מדי. האחר, יבש מדי.

אז למה בחרנו דווקא באיים האזוריים?

האיים האזוריים הם הנקודה הכי מערבית של אירופה, וכל ימאי שחוצה את האוקיאנוס האטלנטי ממערב למזרח עוצר בהם למנוחה והצטיידות.

רובם ממשיכים הלאה בדרכם לים התיכון, וחלקם, נתקעים, מתאהבים בטבע עוצר הנשימה, באנשים מסבירי הפנים והחיים הפשוטים ומחליטים להישאר. אבל הסיפור שלנו קצת שונה מרוב הימאים. אנחנו בחרנו את האיים האלו.

שמענו עליהם לראשונה מחברינו הימאים במשך שנים עד שהפכו לאגדה אצלנו בראש. מן נווה מדבר באמצע האוקיאנוס. מקום קסום, ירוק ומזמין. השם כאמור היה מוכר לנו מחברינו הימאים שהיו עוצרים שם בחציות האוקיאנוס, למרות שמעולם לא זכינו להפליג לשם במסעותינו.

אבל מצד שני אנחנו יודעים מה מרגיש ימאי לאחר שבילה 3 שבועות בים, אוכל מקופסאות שימורים וישן במשמרות. המקום הראשון שיציע לו בירה קרה – והוא שלו לנצח.

שיטוט קטן באינטרנט גילה לנו ארכיפלג קטן ומבודד, המורכב מ-9 איים. האקלים נראה נוח כל השנה, כשהטמפרטורות שלו נעות בין 16-25 מעלות צלזיוס.

זרם הגולף העובר באיזור יוצר מיקרואקלים מיוחד המאפשר דגה עשירה, טמפרטורות מי-ים וסביבה אידיאליות, ומספיק גשם כדי ליצור אדמה עשירה, נופים פורחים וירוקים, מפלים ואגמים. ולא פחות חשוב – רק 2.5 שעות טיסה מליסבון, 4 שעות טיסה מארה"ב. מעניין.

כמו למצוא מטמון חבוי, ככל שחקרנו ובדקנו כך נראה שמצאנו את גן העדן המושלם בשבילנו. הופתענו עוד יותר כשמצאנו את האתר azores.co.il.

מדובר באתר מושקע, נוח לשימוש ופורש עולם של ידע ועומק על האיים המיוחדים ובעברית. אם תשאל סוכן נסיעות בישראל סביר להניח שלא ידע למצוא את האיים במפה, כל שכן לספק לך מידע עליהם.

ביולי 2017 עלינו על המטוס לליסבון. בילינו שבוע בפורטוגל הנפלאה, ביקרנו חברים יקרים שגרים שם כבר כמה שנים ולאחר מכן המשכנו לאיים האזורים. גולת הכותרת הייתה הטיפוס על הר פיקו.

הר פיקו כמשל

הר פיקו מתנשא לגובה 2351 מטרים, מה שהופך אותו להר הגבוה ביותר בכל פורטוגל. צדודיתו המרשימה מתנשאת מכל מקום באיים הקרובים: פאיאל, סאו ג'ורג', טרסיירה וגרסיוסה.

מי מאיתנו, חובבי הטיולים והאתגרים לא מכיר את ההרגשה של העפלה לפסגה של הר כלשהו. הסיפוק מעצם העמידה במשימה והתפעלות מעוצמתו של הטבע כשאנחנו נותנים לרגליים הדואבות לנוח. לוקחים נשימה עמוקה של אוויר פסגות בעודנו מסתכלים על העננים מתחתינו.

העלייה אל הר הגעש הקונוסי פיקו מספקת לנו את כל הרגשות האלו ויותר; עם נופים מדהימים, אתגרים פיזיים ואפילו אדים חמים העולים מפסגת ההר, מזכירים לנו שאנחנו עומדים על ישות חיה ונושמת.

אזהרה. גם למיטיבי הלכת, הטיפוס (והירידה) על ההר הוא אתגר ויש לקחת אותו ברצינות על מנת להימנע מפגיעות ולעשות טעויות מסכנות חיים. עם זאת, ולמרות רמת הקושי שנחשבת לבינונית –  זהו בהחלט טיול שכל אחד ברמת כושר סבירה יכול לעשות וליהנות ממנו.

האגדות מספרות על טיילים והרפתקנים שעלו על ההר לבדם, סטו מהדרך ונעלמו כאילו בלעה אותם האדמה, מה שכנראה נכון כי מחוץ למסלול ישנם פירים המובילים היישר אל מעמקי הר הגעש, ומזג האוויר ההפכפך על הפסגה, עלול להוריד שמיכה עבה של עננים שיכולה להוציא גם את הנווטים המיומנים בינינו מאיזון. בקיצור, אל תשכחו לעשות ביטוח…

מיד אפרט את כל הפרטים הטכניים הנחוצים לכם על מנת לממש את ההרפתקאה, כך שתוכלו להתכונן כראוי וליהנות מהדרך. רק קחו בחשבון שהזמן הנדרש לעלייה וירידה הוא 7-8 שעות, אבל ניתן להקים מחנה ללילה בפסגה.

• מלונות מומלצים בפיקו

מזג האוויר על הר פיקו

התקופה המומלצת לטיול על ההר היא מאי-אוקטובר, אך כידוע מזג האוויר באיים האזורים הפכפך. המשמעות היא שנוכל ליפול על יום גשום ומעונן בקיץ או על יום בהיר בחורף.

הטמפרטורה בפסגת ההר יכולה לרדת בקיצוניות. אם הרוח נושבת בחוזקה היא תוסיף לקושי ולהורדת הטמפרטורה, גם אם בקו המים יש 20 מעלות צלזיוס. בנוסף, שכבת עננות סמיכה יכולה להופיע ולחסום את שדה הראייה למרחק של מטרים בודדים.

ישנה אפשרות לטפס על פיקו גם בחורף עם קבוצה ייעודית, אז הפסגה עלולה להיות מכוסה בשלג. חוויה בפני עצמה אך אנחנו נתייחס להוראות בעונת הקיץ.

מובן שמומלץ לחכות ליום בהיר. אם ניתן לראות את פסגת ההר בדרך כלל זה מסמן על יום טוב לטיול לפסגה. אם שכבת עננות מכסה את ההר, יש לבחון את מזג האוויר ומומלץ להשתמש במדריך. לא מעט פעמים שכבת העננות מכסה רק את שולי ההר אך הפסגה תהיה בהירה ונקייה.

יש לא מעט מדריכים וחברות מקומיות שניתן לקבוע איתם. הם מכירים את ההר ואת מזג האוויר המקומי, כך שבמידת הצורך הם יוכלו להחליט מתי זהו זמן טוב לעלות ומתי צריך לחזור.

ציוד מומלץ

בראש ובראשונה נעלי הליכה טובות. ההליכה על אבן הלבה לא סלחנית לרגליים, לקרסוליים ולעצמות. יתרה מזאת, במקרה של פציעה החילוץ יכול לעלות ביוקר. אל תיקחו סיכונים.

כדאי גם להתלבש בשיטת הבצל. מומלץ לעלות עם מכנסיים ארוכות מנדפות זיעה, אך יש לא מעט מטיילים שבוחרים לעלות עם מכנסיים קצרות. בימי הקיץ הבהירים לרוב אין שום בעיה וחמים ונעים גם בפסגה.

רצוי לקחת חולצה קצרה ובתיק להוסיף מעיל המגן מגשם ורוח במקרה הצורך. המהדרין גם מוסיפים פליז למקרה שיהיה צורך, אבל רוב הסיכויים שלא תשתמשו בו בחודשי יוני-ספטמבר.

מקלות הליכה יכולים לשמש לעזר רב ורוב חברות ההדרכה מספקות מקלות הליכה כחלק מהשירות. לרשימת הציוד המלאה לטיול באיים האזוריים הקליקו כאן.

המסלול

בשל תקריות העבר, העלייה למסלול מתחילה מנקודה מוסדרת. בהגעה למרכז המבקרים תעברו תדריך על המסלול, כולל סרטון בטיחות באנגלית.

שימו לב – ישנה הגבלה על כמות המטיילים על ההר, לכן עדיף לברר לפני כן האם ניתן לעלות על ההר באותו יום. ישנה עדיפות לקבוצות.

למי שבוחר לעלות בכוחות עצמו יחולק דף פרטים שבו עליו להירשם ולשכור GPS. עלות ההשכרה היא 12 יורו ומכיוון שזהו ציוד חובה לכל מטפס אי-אפשר לוותר עליו. לצד הGPS  יש גם לחצן מצוקה ואינטרקום להתקשר למוקד במקרה הצורך של חילוץ.

המסלול מתחיל במדרגות מאחורי מרכז המבקרים בגובה של 1230 מ'. אורך המסלול הוא כ-2300 מטר לפסגה.

המסלול עצמו מסומן בעזרת מוטות הצבועים באדום וצהוב זוהר. סך הכל 46 מוטות עד הקלדירה, לוע הר הגעש. המוטות הראשונים יחסית מרוחקים ביניהם, ויחד עם העלייה בגובה מצטמצם המרחק בין המוטות – מה שמאפשר את זיהוי המסלול גם בערפל.

מהקלדירה ישנו טיפוס נוסף אל "פיקו הקטן", מעין שפיץ שיוצא מתוך הקלדירה שממנו יוצאים האדים של הר הגעש. ביום בהיר הנופים הפנורמיים כמובן מרהיבים ביופיים. קחו בחשבון שמסלול "פיקו הקטן" (מסומן על הסלעים באדום בלבד) תלול ודורש שימוש גם בידיים.

כאמור, ישנה אפשרות של חניית לילה בקלדירה כדי לצפות בשקיעה ובזריחה. למעוניינים בכך חובה לבוא עם אוהל ושק שינה ולעקוב אחר תחזית מזג האוויר.

גם כאן ישנן לא מעט חברות שמארגנות את הלינה והציוד בסכומים לא גבוהים יחסית. (בין 50-80 יורו לאדם לפי בדיקה אחרונה, כולל מדריך).

הגעה להר הגעש פיקו

כדי להגיע למרכז המבקרים Casa da Montanha יש לנסוע על כביש EN3  עד לשילוט המפנה לכיוון Montanha. שם פונים בדרך חקלאית ועולים עד למרכז המבקרים. נסיעה במונית ממדלנה תעלה כ-25 יורו לכיוון.

שעות פעילות מרכז המבקרים

• 16 לאוקטובר – 30 לאפריל: 08:00 עד 18:00
• 1 במאי- 15 לאוקטובר: שני עד חמישי 08:00 עד 18:00, סופ״ש 24 שעות ביממה.
• 1 ליוני עד 30 לספטמבר: 24 שעות ביממה.

מידע נוסף

• טלפון מרכז מבקרים: 351-967303519+
• דואר אלקטרוני: pnpico.casadamontanha@azores.gov.pt
• עוד מידע
• מלונות מומלצים באי פיקו
• אטרקציות באיים האזוריים

הכתבה נכתבה על ידי הסקיפר ניב שכטר