מתכון ללחם פורטוגזי מתוק – Massa Sovada

בצק של Massa Sovada

בצק של Massa Sovada

פרנסת תושבי האי פאיאל הייתה מבוססת במשך כ-200 שנה על שדות חיטה. החיטה הקצורה נשמרה בקפדנות והמהדרין הצליחו לשמור מלאי עד לקציר בשנה הבאה. מאגרי החיטה שימשו בפאיאל להכנה של עוגות הפסחא ושל לחם הקודש במהלך פסטיבל רוח הקודש. עד היום הנופים של פאיאל מנוקדים בטחנות רוח ששימשו בין השאר לטחינת החיטה.

Masa Sovada

Masa Sovada

החיטה של פאיאל שימשה גם להכנת ולחם פורטוגזי מסורתי מתוק בשם Masa Sovada. אמנם גם באיים סאו מיגל וסנטה מריה אופים לחם זה, אבל מקורו בעתם בחיטה של פאיאל. בכל העוגות אלו יש ביצים כדי לסמל שפע, תקווה לחיים חדשים, התחדשות ואת ההבטחה לקציר חדש. בחג הפסחא מוסיפים לחגיגה גם את ביצי הפסחא כדי להדגיש זאת אפילו יותר.

אז איך מכינים Masa Sovada?

ההכנה מצריכה קצת זמן כי יש להכין בנפרד את הבצק ואת בצק השמרים . לבצק השמרים יש לקחת תפוח אדמה גדול, ביצה אחת, כף סוכר, 125 גרם קמח ו-20 גרם של שמרים. את תפוח האדמה אופים בשלמותו ומועכים למחית (פירה). מוסיפים למחית ביצה טרופה, סוכר, קמח ושמרים. שימו לב – את השמרים יש לדלל במעט מים פושרים אך לא במים חמים ומשאירים את התערובת לתסוס במשך לילה.

באי פאיאל נהוג בזמן הזה ליהנות מפעילות אמנותית כלשהי כמו גילוף עצי תאנה, יצירת סידורי פרחים מקשקשי דגים או עבודות רקמה מחיטה (כן, שוב אותה חיטה), אבל מכיוון שאתם לא מתגוררים בפאיאל נותר לכם רק לחכות…

בבוקר מסננים קילו קמח בקערה ומוסיפים לו 250 גרם סוכר וכפית קינמון. יוצרים חור באמצע התערובת ושוברים לתוכו 6 ביצים. יש לטרוף את הביצים בתוך הקמח אבל לא לערבב אותן עם שאר המרכיבים. לקמח יש להוסיף 250 גרם חמאה מומסת ואת בצק השמרים. שימו לב – אין להרתיח את החמאה אלא רק להמיס אותה.

עכשיו ניתן ליצור מהתערובת בצק באמצעות לישה. מתי להפסיק? כשהבצק מתחיל להעלות בועות. עכשיו הוציאו את הבצק מהקערה, כסו אותו ותנו לו לנוח מספר שעות. בפאיאל מכינים את הבצק בבוקר ואופים את הלחם בשעות אחר הצהריים. בינתיים הם מנצלים את הזמן לפעילות ספורטיבית כמו צפייה בלוויתנים, גלישת רוח, צלילה, שיט את דיג. להזכירכם, אתם לא בפאיאל..

לאחר מספר שעות הכניסו את הבצק לתנור בחום בינוני-גבוה ואפו למשך 45 דקות. את הלחם כדאי להוציא למשטח מקומח ולהבריש אותו במעט חלב.

בתיאבון!

רק הערה קטנה לסיום – הלחם הזה כאמור נפוץ באיים אחרים וגם בפורטוגל עצמה, אבל בכל מקום יש לו וריאציות משלו בהתאם לתנובה של כל מקום.