המקום הסודי שישראלים לא מגיעים אליו

בלב האוקיינוס האטלנטי נמצאת אטרקציה תיירותית שעדיין לא נכבשה ע"י התייר הישראלי. אלו הם האיים האזוריים והם כל מה שנחוץ לכם כדי ליהנות מחופשת קיץ מקורית במיוחד. נופים מדהימים, תופעות טבע עוצרות נשימה ומעט מאוד תיירים.

כביש מתפתל בפיאל

כביש מתפתל בפיאל

כשהגענו לאי פיקו היינו בטוחים שטעינו כי מרחוק החוף של האי נראה נטוש לחלוטין. בכל זאת החלטנו להמשיך במורד הכביש המפותל לעבר החוף הפראי והסלעי. להפתעתנו אחרי הפיתול האחרון של הכביש העקלקל גילינו שאנחנו לא לבד ושהחוף מלא במבקרים. אבל פה לא הסתיימו ההפתעות. כדי להגיע לחוף נאלצנו לצעוד על קרקע בזלתית שחורה ולרדת לחוף באמצעות סולם.

המים סביב לאי פיקו כמובן קרים להפליא והזרמים אינם נחים לרגע וסוחפים אותנו ללב האוקיינוס האטלנטי. אבל ההנאה הייתה שווה כל רגע של סבל. המפרצון הטבעי שבו רחצנו נהנה מזרמים של מים חמים בעלי מקור וולקני. ככה זה באיים האזוריים שנולדו כולם מתוך הים בעקבות התפרצות של הרי געש.

האיים האזוריים כוללים 9 איים שנמצאים באמצע הדרך בין אירופה לאמריקה. האיים שייכים לפורטוגל וניתן להגיע אליהם בטיסה שנמשכת שעתיים מליסבון. השילוב של הטבע עוצר הנשימה, האווירה האירופאית והחוויות הוולקניות הופכים את האיים האזוריים ליעד תיירותי מיוחד ומקורי.

האיים הם אמנם אופציה לחופשת קיץ אבל מי שמחפש בטן-גב צריך לחפש מקום אחר. החופים פה הם סלעיים, פראיים ובדרך כלל קשים לגישה. מבחינת תיירות באיים יש תשתית סבירה אבל לא מעבר לכך. למעשה, נראה כי כאילו האיים מתעקשים לשמור בכוח על פרימיטיביות תיירותית, למשל: להשאיר את בריכות הגופרית במצבן הטבעי ולא להפוך אותן לאתרי ספא לעשירים בלבד. למרות שגם כאלה יש עם מלונות יוקרה לצידיהן כמו מלון טרה נושטרה בסאו מיגל.

בריכת שחיה צמודה לאוקיינוס באיים האזוריים

בריכת שחיה צמודה לאוקיינוס באיים האזוריים

אוכלוסיית האיים כוללת כ-250,000 איש בלבד (משהו כמו חצי ת"א) ומחציתם מתגוררים באי הגדול מביניהם, סאו מיגל. באיים יש טמפרטורה קבועה כל השנה שנעה בין 18 ל-22 מעלות והם מרוחקים לא רק מהיבשת. כדי לעבור מאי לאי צריך להשתמש בשירות מעבורות או לטוס. אבל שלא תטעו, הטיול באיים אינו מיועד למיטיבי לכת או לבוגרי הסיירת ולרוב המקומות יש גישה ברכב אותו תוכלו לשכור מאת הסוכנויות שבסיסיהן נמצאים לרוב בשדות התעופה.

לוויתנים ורעידות אדמה באזוריים

ההיסטוריה של האיים האזורים מתחילה ב-1427, השנה שבהם הם התגלו ע"י ספנים פורטוגלים ושבה החלה ההתיישבות בהם. המתיישבים הראשונים היו פורטוגלים והולנדים אבל ההתיישבות נחלה כשלון חרוץ. הריחוק מהיבשת, התפרצויות הרי הגעש וחוסר התאמה של האדמה לחקלאות גרמו להתיישבות דלילה ביותר.

כנסייה טיפוסית בפונטה דלגדה - האי סאו מיגל

כנסייה טיפוסית בפונטה דלגדה – האי סאו מיגל

למעשה, תושבי האיים המעטים כה פחדו מזעם האל בדמות התפרצויות געשיות שהם הפכו לאדוקים בדתם. עד היום ניתן לראות בכל פינה כנסיות גדולות שבנויות מאבני הבזלת המקומיות. ומסתבר שכמו כל חרדה טובה, גם הפרנויה של תושבי האיים האזוריים הייתה מבוססת על המציאות. ב-27.9.1957 התפרץ באי פאיאל הר געש שפלט לבה ואפר געשי במשך יותר משנה. ההתפרצות לוותה ברעידות אדמה רבות, יותר מ-450 כאלו נמדדו בלילה אחד במהלך אותה שנה.

אחרי אותה השנה נוסף לאי פאיאל שטח נוסף בגודל של מספר קילומטרים רבועים, אבל כמובן שהיה לכך מחיר. למשל, המגדלור המקומי כמו גם כפרים רבים באי פאיאל כוסה באפר געשי עד מחצית גובהו. כיום, אגב, ביקור במגדלור נחשב לחובה כי הפך הוא מרכז מבקרים שמספר את סיפור הימים ההם.

וכמובן שהנזק הגדול היה כלכלי כי תושבי פאיאל הפכו למעשה לחסרי כל. מזל שסנטור אמריקאי צעיר, אחד ג'ון קנדי, יזם פתרון בדמות "פקודת הפליטים האזוריים" ואיפשר להם להגר לארה"ב. בסופו של דבר היגרו כמחצית מתושבי האי לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ואופי האיים השתנה. במקום חקלאים ודייגים שפרנסתם על ציד לוויתנים הגיעו לאיים מהגרים בעלי ממון מפורטוגל.

אמנם הייתה בכך תרומה לכלכלת האיים אך זו הייתה גם סוף ההומוגניות ביניהם. באי סאו מיגל נקלטו רוב המהגרים ולכן הוא כיום האי המתקדם ביותר. לעומתו האי פאיאל קלט חוקרים ולכן הוא מקום מפגש בינלאומי שנתפס כמתנשא ואקדמי ואפילו אליטיסטי. האי פיקו לעומת שניהם נשאר חקלאי ולעיתים נדמה שהוא פשוט נשאר מאחור…

סיבה נוספת לפיגור של האי פיקו היא העובדה שכלכלתו התבססה רובה ככולה על הלוויתנים. מהלוויתנים הפיקו כמעט הכל: תרופות, בשר, שמן, מינרלים ומה לא. הבעיה התחילה עם האיסור על ציד לוויתנים בשנות ה-80 שפשוט רוששה אי שלם. כיום נעשים מאמצים להתפרנס מאותם לוויתנים אבל באופן אחר ויש במקום מוזיאון בנושא, סיורים ימיים לצפייה בלוויתנים ועוד.

להרגיש כמו רובינזון קרוזו

אם אתם רוצים להרגיש על אי בודד אבל בתנאים של 5 כוכבים, האיים האזוריים הם בדיוק בשבילכם. הטיולים הרגליים בכל מקום לא נמשכים יותר משעתיים, הכבישים פנויים, רמת בתי המלון סבירה (יש גם מלונות 5 כוכבים אבל מי סופר?) והמחירים אטרקטיביים במיוחד – עד 50% פחות ממחירים שתשלמו בארץ על אותו צימר ושירותי תיירות.

אתם מעכלים?

הכנה של קוזידו במעבה האדמה

הכנה של קוזידו במעבה האדמה

ומה אוכלים שם? כיאה לאיים שפרנסתם על הים רוב האוכל מתבסס על הדגה המקומית ועל תנאי השטח, למשל תבשיל הקדירה קוזידו שמתבשל באמצעות הגזים הטבעיים שנמצאים באדמת האיים. אבל לא הכל ורוד, למשל מחירי הירקות באיים מרקיעי שחקים כי יש לייבא אותם מהיבשת. גם תיקון בנאלי של מוצר חשמלי יכול לקחת שבועות אבל יש כאלה שחושבים שזה סוד הקסם של האיים האזוריים. גם אנחנו…