טרסיירה – הוא האי הסגול

טרסיירה

טרסיירה

טרסיירה הוא האי השני המאוכלס ביותר בארכיפלג, עם 56,437 תושבים (2011), יש לאי 401 קילומטרים רבועים של אדמה. 30 קילומטר אורך ובערך 18 קילומטר רוחב מרבי. זהו האי המזרחי ביותר מתוך חמשת האיים האזוריים שמהווים את הקבוצה המרכזית והוא הקרוב ביותר לאי סאו חורחה שנמצא 37.9 ק"מ משם. הנקודה הגבוהה ביותר באי, עם 1021 מ' גובה, ממוקמת בסרה דה סנטה ברברה.

⇓מפה להורדה⇓

ההיסטוריה של טרסיירה

האי השלישי של הארכיפלג נמצא על ידי נווטים פורטוגזיים ככל הנראה בסוף שנות 1420 או בשנות ה-1430 המוקדמות. הוא נקרא בעבר "האי של המשיח".

ההתיישבות בקבוצה המזרחית של האריפלג החלה בשלב מאוחר יותר משום שרק בשנת 1449 הנסיך יורש העצר ד' אנריקה הורה לפלמים ליישב את האי. למרות זאת, ההתיישבות בפועל על טרסיירה בוצעה רק משנת 1470 בפראיה דה ויטוריה ואנגרה דו הרוסימו, שפתחו את הדרך להתיישבות של כפריים בשאר השטח.

במהלך המאות ה -15 וה -16מפרץ אנגרה היה ידוע לא רק בקרב המקומיים כתחנת כניסה לטרסיירה אלא כתחנת מעבר של סחורות מאיי האזוריים, אל אירופה, אמריקה הרחוקה והודו. העיר אנגרה, שנוסדה בשנת 1534 הפכה לנקודת המשען הכלכלית והדתית-פוליטית של האיים האזוריים והיה ניתן להשיג בו מתכות יקרות ותבלינים אקזוטיים שהפכו את האי ליעד מועדף למלחי הצי האנגלים, הצרפתים והפלמים.

אנגרה דה הרוסימו

אנגרה דה הרוסימו

בשנת 1580, בתקופה שבה המלך הספרדי פיליפה השני השתלט על כס המלוכה הפורטוגלי, האוכלוסייה המקומית תמכה בד' אנטוניו קראטו, המועמד הפורטוגזי למלוכה. ספרד ניסתה להכיל את המרד, אבל הנחיתה הראשונה של החיילים, בשנת 1581 הסתיימה בתבוסה כבדה בקרב המפורסם בעיר סלגה. שנתיים לאחר מכן, הצבא הספרדי חזר במספרים גדולים יותר והצליח להשתלט על האי לאחר הרבה עימותים אלימים. בשנת 1640, עם השתקמותה של פורטוגל ועצמאותה חזר האי טרסיירה וביסס את מעמדו כמרכז הכלכלי, המנהלי והדתי של האיים האזוריים.

אומץ ליבה של האוכלוסייה המקומית נבדק שוב במהלך המהפכה הליברלית. מרבית האוכלוסייה תמכה באידיאלים הליברלים. בשנת 1829, קרב ימי עז הסתיים בתבוסה של חייליו של המלך מיגל בזמן שהם ניסו לנחות על החוף החולי של פראייה דה ויטוריה. מסיבה זו, שמה של העיר הוא פראיה דה ויטוריה (ויקטורי=ניצחון). לאורך זמנים קשים אלה, האי טרסיירה היווה בסיס למלך פדרו הרביעי שארגן את חזרתו הכס וביסס את המלוכה. אנגרה הייתה אז הבירה של ממלכת פורטוגל, ובנוסף, היא גם קיבלה את השם השני – הרוסימו (גבורה). בשנת 1832, ארמדה ימית נחתה על מינדלו והפכה לרגע השיא של הנצחון של האידיאליזם הליברלי.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הבריטים הורשו להקים בסיס צבאי ליד פראיה דה ויטוריה. מאוחר יותר השתלט על האיזור חיל האוויר האמריקאי. בסיס חיל האוויר החדיר עם הזמן השפעות חדשות על האוכלוסייה המקומית.

מרכזה ההיסטורי של אנגרה דו הרוסימו הוכר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1983.

טבע

האי הסגול

טרסיירה הוא המקום הגדול ביותר בו גדל אברש באיים האזוריים. בצפון ב-Biscoito da Ferraria ופיקו אלטו, וממערב, בסרה דה סנטה ברברה, יש סבך צפוף של צמחייה אנדמית שמזכירה את היער הטבעי של הארכיפלג, הידוע בכינוי יער לאורה-סילבה. בטרסיירה יש את השטח הגדול ביותר של יער-טבעי בארכיפלג.

הירוק הדומיננטי של פנים האי מתפוגג אט אט בפאתים בהם ההתיישבות האנושית והבתים הצבעוניים מכתיבים את הכללים. כמו כן, זה המקום שבו שולט הצבע הסגול בחלק מהחזיתות של המבנים, במיוחד בעיר אנגרה דו הרוסימו.

נוף וולקני

השרידים של הפעילות הוולקנית באי טרסיירה השאירו צורות מוזרות ומרהיבות שניתן לבקר בהן בקלות. בעולם התחתון, בולטים האתר אלגאר בו אפשר לרדת אל מחילות וולקניות מתחת לאדמה. מהגג הקמור שלהם תלויים נטיפי סיליקה מדהימים, הגדולים ביותר בעולם. בגרוטה יש מערה המורכבת מצינור לבה (ממנו פרצה הלבה בזמן התפרצות געשית). היא ישרה וארוכה. לקירות, לרצפה ולתקרה יש צבעים וצורות שונים ההופכים את המערה למקום מיסטי. מבחוץ, מעיינות חמים כעדות משכנעת לכוחן של ההתפרצויות הגעשיות באיים האזוריים. הנוף מלא בלוע געשי אשר מוקף באדמה אדומה מנוגדת לירוק של הטחב. כל האווירה חמה, עם ריח של גופרית.

בגבעת מונטה ברזיל, אנחנו לא מודעים לכך שאנו דורכים על הר געש עתיק שהחל בים – הגדול והמשומר ביותר באיים האזוריים. כדי ליהנות מהנופים המדהימים ביותר של העיר והמפרץ של אנגרה דו הרוסימו הכנסו למרכז העיר וקחו מלון על שפת המפרץ (נסו את אנגרה מרינה הוטל המעולה, מומלץ בחום!). בפאצ'ו בלבדרה נמצאת אנדרטה מרשימה מאוד. המרינה והבתים של פראיה דה ויטוריה יושבים על המישור של הלאג'ס אשר ללא ספק, בגללו הוקם כאן שדה התעופה. והרשימה עוד ארוכה.

קו החוף

על החוף של פראיה דו ויטוריה יש הרבה בריכות גאות זמינות לשירות הציבור ומצוידות בתשתיות מתאימות. בפורטו מרטינס, ביסקויטוס, נגריטו, וסילבריה יש לשונות ים יפהפיים. כפים ומפרצים גם מסמנים את קו החוף של האי טרסיירה, עם מסגרות אדמה יפות נוף כגון המפרצים של רביירה קוואטרו, של סאלגה, של מינה או של פנאל.

ביסקוויטוס

ביסקוויטוס

קו החוף של הצד המערבי של האי הוא יותר ליניארי ומסומן על ידי צוקים גבוהים עד כדי סחרחורת אשר נופלים בפתאומיות למעמקי האוקיינוס, פה ושם הוא נקטע על ידי מפרצונים קטנים שנותרו עדות לזרמי הלבה העבים שזרמו פה בעבר. רמינהו פונטה, עם מגדלור סרטה כזקיף הן דוגמאות מצויינות לכך.

חוויות ואטרקציות בטרסיירה

במים

גלישה, גלישת גלים, גלישת רוח, סקי מים או בננות הם מסוגי הספורט שניתן לעשות בפראיה דה ויטוריה. סירות מפרש, קיאקים וצפייה בלווייתנים ודולפינים הם פעילויות נוספות שניתן לעשות באי טרסיירה. במונחים של חוויות בידור ומים יש כאן היצע רחב, חלקו זמין גם באנגרה דו הרוסימו. בנוסף, יש גם את הפארק הארכיאולוגי של אנגרה. בחופי טרסיירה יש גם נקודות יפות לדיג בים ומתחת למים. חברות עם אנשי מקצוע זמינים לטובת פעילויות צלילה והם גם מציעות קורסי צלילה. באי יש את בריכות הגאות, אלו הן בריכות טבעיות עם מתקני רחצה מצוינים, כגון אלה ניתן למצוא ב-Salgueiros, סילביריה, נגריטו, ריביירה קוואטרו, ביסקויטוס ופורטו מרטינס.

על האדמה

אלגאר וגרוטה הם שני אתרי חובה למטיילים. הם שתי מערות המציעות חוויות יוצאות דופן בחֵקֶר מְעָרוֹת. מי שנהנה לחקור מערות יכול לבקר במערות ובורות כאלה ואחרים של האי עם מדריך. טיפוס הוא ספורט אחר שפותח על האי, והאתרים הבאים כבר מצוידים עבורכם: צ'אנוקה, צ'ופה קרבאס וגרוטה. יש גם כמה איזורים מצויינים למצנחי רחיפה. האי נוח להליכה, רכיבה על אופניים, רכיבה על אופני הרים, סוסים ואפילו מרוצי חמורים. יש גם את פארק אוונטורה בקווינטה-דו-גאלו. באי ניתן לטייל גם עם רכבי שטח. גולף אפשר לשחק במועדון מפרץ טרסיירה ויין אפשר לשתות במוזיאון היין וביקב קאסה אגריקולה שבביסקויטוס.

מלונות מומלצים בטרסיירה

מסורת

הסלוגן "אצילית, נאמנה ובעלת נוכחות" שהוקצה לעיר אנגרה דו הרוסימו מדגיש את החשיבות של המטרופולין לאורך כל ההיסטוריה של פורטוגל ומכאן של הארכיפלג. הרלוונטיות של מפרץ אנגרה, במיוחד במאות ה-15 וה-16, וחשיבותה של העיר בשחמט הכלכלי והדתי-פוליטי של האיים האזוריים מוצגת במרקם העירוני של העיר הזאת. ניתן לצפות מאלטו דה ממוריה או מונטה ברזיל במרכז ההיסטורי שהוא בעצם תמונה המשלבת רחובות, סמטאות, כנסיות, ארמונות, בתי אחוזה, אנדרטאות, כיכרות וגנים, אשר דורות על גבי דורות שימרו באדיקות עד היום – למרות רעידות האדמה. אונסק"ו הכירה בכך על ידי שילוב המרכז ההיסטורי של אנגרה דו הרוסימו ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו.

ארכיטקטורה

אימפריו אוף קרידדה

אימפריו אוף קרידדה

המבצר המרשים של סאו ג'ואאו בפטיסטה אשר נמצא באנגרה דו הרוסימו, נבנה לפני 400 שנים. הוא דוגמא ייחודית של הארכיטקטורה הצבאית של האיים האזוריים ובולט בהגנה על זהותה של העיר הזו. הארמונות, הכנסיות, המנזרים והמוזיאונים הפתוחים לציבור הם: הקתדרלה, ארמון קפיטאס-ג'נראיס, בניין העירייה, כנסיית סאו גוזלו, ארמון טנקור ועוד רבים אחרים. חזיתות האבן וציורים צבעוניים, מרפסות וחלונות ברזל מעוטרים מציצים מכל פינה.

יש באיזור פראייה בתי חווה עם יצירות גדולות ובנייה בדרך כלל מאיגנימבריט, סלע וולקני מוזר מאוד ונפוץ. בתים אלה, המתפרסים על פני המישור רמו גרנדה, במקרים רבים בולטים בגלל מימדיהם.

בכמה מקומות באי טרסיירה, אדריכלות משוכללת וחזיתות בצבעים בהירים הן חלק מתדמית המותג של האי. בתי חווה אחרים ובתי אחוזה משלימים את הארכיטקטורה החילונית והאווירה האריסטוקרטית של האי. חלקם משמשים כיום כבתי הארחה לתיירים.

תרבות

טרסיירה נושמת תרבות מכל נקבובית. ישנם מספר מוסדות תרבות ועמותות, קבוצות תיאטרון ותערוכות זמניות או קבועות שתורמות לקידום התרבות באי. מוזיאון אנגרה דו הרוסימו נבנה במנזר פרנסיסקו סאו, ולו אוספים מדהימים מההיסטוריה הצבאית של האי. בעיר פראיה דה ויטוריה נמצא הבית הקטן שבו ויטורינו נמסיו, דמות גדולה של התרבות הפורטוגזית נולד. הוא היה משורר וסופר יוצא מן הכלל, אינטלקטואל ששיחק מספר תפקידים, החל מעיתונאי דרך מורה והיסטוריון וכלה כמגיש טלוויזיה. הוא היה הגיבור של דורו.

עבודות יד

רקמת פשתן לבנה או אדומה, כמו גם שמיכות צבעוניות של צמר הם מוצר מקומי אותנטי מקורי. כלי הנגינה ויולה דה טרה האזורי, נפוץ בכל רחבי הארכיפלג אך יש וה בטרסיירה גרסה יחודית. עבודות חימר ונצרים מסורתיות משלימות את עבודות היד העיקריות של האי.

חגיגות

חגיגות האיים: זה יותר מסיסמה או כינוי. המקומיים להוטים לשמר את פסטיבלי רוח הקודש והפעילות הזו נעשית בקפלות מקומיות צבעוניות שנקראות אימפריוס. החגיגות מתקיימות במהלך שמונת השבועות שבין חג הפסחא וחג השילוש הקדוש. באי טרסיירה, אי אפשר להחמיץ את הקפלות הקטנות המלאות באורות צבעוניים הנעים בין לבן למגוון של צבעים נוצצים.

פסטיבלים

במהלך הפסטיבלים, ריקודי קרנבל הם די טיפוסיים ומביאים לידי ביטוי ייחודי את התיאטרון המקומי. במשך שלושה ימים, האוכלוסייה המקומית הולכת ברחובות בקבוצות הנקראות danças או bailinhos. במהלך ההופעות, החברים של כל קבוצה שרים וממחיזים סיפורים, לעתים קרובות באופן סאטירי ומצחיק.

מצעד סאן ג'ואנינאס

מצעד סאן ג'ואנינאס

סאן ג'ואנינאס, פסטיבל המוקדש לג'ון הקדוש, המקומיים ממלאים את הרחובות של אנגרה דו הרוסימו במשך עשרה ימים במהלך חודש יוני. יש תהלוכות, קונצרטים ומלחמות שוורים, דוכני מזון, מופעי תיאטרון, זיקוקים, אירועי ספורט ומצעדי ריקודים.

בחודש אוגוסט, פראיה דה ויטוריה מציעה חגיגות רבות. פסטיבל פראייה כולל מלחמות שוורים, תערוכות, תהלוכות, ירידי אוכל, קונצרטים ואירועי ספורט ימי. בתחילת ספטמבר, פסטיבלי יין מספקים בידור טוב בביסקויטוס, יישוב עם מסורת של יין. אנגרה דו הרוסימו מחלקת את הבמה לשני פסטיבלים חשובים למוסיקה: אחד מוקדש לרוק (רוק-אנגרה בספטמבר) והשנייה לג'אז (ג'אז-אנגרה באוקטובר). מופעים אלו צמודים למסורת המוזיקלית של האי. עד עצם היום הזה, החגיגות של טרסיירה מלאות בזמרים שמאלתרים ומשמחים את הקהל.

מלחמות שוורים

מלחמת שוורים היא מסורת עתיקה מאוד בטרסיירה, האי שמחזיק משקים רבים. פעילות זו מחולקת למלחמות שוורים בזירה (או על החוף, כגון אלה במהלך פסטיבל פראייה) ומלחמות שוורים עם חבל, כאשר ריצת השור ברחובות נשלטת על ידי חבל ארוך שמוחזק בידי קבוצה של גברים. עונת מלחמות השוורים היא בדרך כלל בין חודשי מאי ואוקטובר, ולמרות שלאירועים אלה יש תאריכים קבועים, יש גם כאלה שמתרחשים באופן ספונטני.

מלחמת שוורים

מלחמת שוורים

אוכל ושתייה

המטבח של טרסיירה מאופיין בדרך כלל על ידי תבשיל עשוי עם דגים או עצמות בשר בקר. זוהי מנה טיפוסית שמבושלת באיטיות בסיר חרס כדי לעבות את הרוטב המורכב מבשר חזיר, בצל, שום, עלי דפנה, פלפל, יין ומרכיבים אחרים. הוא מוגש בדרך כלל עם לחם או סובאדה מאסה (סוג של לחם מתוק). שיטת בישול זו מיושמת גם בעת הכנת עוף, שעועית, ארנבת, תמנון, שעועית רחבה ועוד. באי ניתן להשיג גבינות משובחות מאוד שמיוצרות מהבקר שמתהלך כאן כמעט באין מפריע (כדאי לכם לבקר במחלבה ‪Queijo Vaquinha‬ שבאי). בכלל, עשרות פרות שמנקדות את השדות הירוקים כאן הם לא מחזה נדיר וסביר להניח שיקרה שתצטרכו לעצור את הרכב השכור שלכם כדי לתת לעדר פרות לחצות את הכביש.

באשר למתוקים, גולת הכותרת היא העוגה דונה-אמליה, פודינג שמכיל דבש וקינמון מעורבב עם צימוקים וסיידר. על פי האגדה, שמו של מאפה זה קשור לביקורה של המלכה אמליה בטרסיירה. פודינג האורז משלים את רשימת הקינוחים המקומיים.

הנוף של אזור ביסקויטוס מלא בכרמים. סוג מסוים של יין עשוי מענבי ורדלחו המוכר כיין מקומי מצוין מאז 1993. לחובבי היין יש גם מוזיאון יין בקאסה אגריקולה, ביקור שם יאפשר לכם ליהנות מטעמו היחודי של היין-ליקר צ'יקו מריה.